חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות מ · מחלוקת / ולא יהיה כקורח ועדתו
צריך האדם להיזהר, זהירות גדולה ביותר, מן המחלוקת. בכל מקום, אשר המחלוקת
נמצאת, איום ונורא פוקד את בעלי המחלוקת. אמר דוד המלך בתהילים: "השם גבולך
שלום חלב חיטים ישביעך" מתי זוכה האדם לחלב חיטים, פירוש לפרנסה? כאשר שם
גבולך שלום, כאשר יש בגבולו, בביתו, שלום.
המחלוקת דוחה אלף פרנסות. בכל מקום, אשר המחלוקת נכנסת, המוות בא
אחריה. וכבר אמרו רבותינו במדרש רבא: בוא וראה כמה קשה המחלוקת, שכל העוזר
במחלוקת, הקדוש ברוך הוא, מאבד את זכרו, כמו שכתוב: "ואש יצאה מאת השם
ותאכל את החמישים ומאתיים איש". ועוד אמרו חז"ל, על קושי המחלוקת: שבית דין
של מעלה אינם קונסים, אלא, מבן עשרים שנה ומעלה, ובית דין של מטה מבן שלוש
עשרה שנים. ובמחלוקת קורח ועדתו, אף תינוקות בני יומם נשרפו ונבלעו בשאול
תחתיות.
אפשר לרמוז, מחלוקת, אותיות ח.ל.ק. "מת" שאם רוצה לחלוק ולהפריד בין איש
ורעהו אז נחשב בבחינת מת, וכן אותיות מחלוקת: מ-מרה ח-חרון ל-לוקין ק-קללה
ת-תועבה.
ויש אומרים, כל כליה הבאה לעולם ראשיתה מחלוקת, ואף בית המקדש השני לא
נחרב אלא בעוון מחלוקת ושנאה חינם. ושקולה שנאת חינם כנגד גילוי עריות, שפיכות
דמים ועבודה זרה. וכאשר נתבונן ונתעמק, מאיפה בא שורש המחלוקת, מה מקורו,
אפשר לומר ששורש המחלוקת הוא הגאווה, ואף יעקב אבינו, לפני פטירתו, אמר
לבניו: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים". 'האספו' - הזהירים על
המחלוקת, שיהיו אסופים מאוד ומקובצים.
וידוע המעשה על אבא חכם, אשר לפני מותו, קרא לבניו וציווה אותם להביא
עימם 2 מקלות. כאשר עמדו מולו עמד ואמר להם: כל אחד יקח מקל אחד וישבור
אותו בידו. שברו כולם את המקלות. אחרי כן, ציווה אותם לקחת את כל המקלות של
כל האחים, אשר במניין היו 12 בנים וציווה את הגדול, לקחת את המקלות המאוחדים
וניסה לשוברם: ניסה ולא צלח בידו. העביר לבן השני, אף הוא לא צלח בידו. וכן
השלישי והלאה. אמר האב לבניו: אם תהיו כל אחד לבד, כולם יוכלו להכניע אתכם, אך
אם תהיו מאוחדים כולם כאחד, אף כוח בעולם לא יוכל עליכם. וכך אמרו חז"ל: "ויהי
בישורון מלך". מתי יהיה מלך בישורון, שזה עם ישראל? בהתאסף ראשי עם, כאשר
ראשי עם ישראל נאספים ומתאחדים, אז, עת הגאולה והישועה תבוא.
והנה, נקשה, מה שורש המחלוקת? מהיכן שורש החורבן הגדול הזה? שורשה הוא
ממידת הגאוה ומזחיחות הלב, רבו המחלוקות בישראל.
וכשנתעמק יותר בפרשת השבוע, על אשר עשה קורח למשה: קורח, אשר כל
הגדולה והטוב היה לו: עושר, מעמד גבוה, כל אשר רצה בעם ישראל היה בידו. עם כל
זה, לא היה בשקט נפשי ורצה לערער את כל יסודות עם ישראל. מה ניסה לומר, כי
כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'. משה, אתה לא יותר מעם ישראל, יש בעם ישראל
לפחות עוד אנשים כמוך.
חטאו הקשה של קורח יותר מכל רשעי ישראל, יותר מכל ישראל, היה, שהעז פניו
לקום, כנגד משה רבינו. וזה דרך בעלי הגאווה ורודפי הבצע ובכדי להשיג את מבוקשם
ולהשקיט את מצפונם, בתאוותיהם, מוכנים לערער את כל יסודות היהדות, בשביל
גאווה, שבתוכה רדיפת ממון ובצע.
בפרשת השבוע נלמד יסוד גדול, שכאשר פוגעים בתלמידי חכמים, הקדוש ברוך
הוא, מעניש בצורה הקשה ביותר, הכואבת ביותר והחמורה ביותר.
וכך ידוע, באחד הימים בא רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, לאשתו ואמר
לה, תלמיד פלוני לא יגמור את שנתו. הזדעזעה אשתו, מדוע מקלל את גדול תלמידיו
שאלה אותו, ענה ואמר לה: משום שהורה הלכה בפניי. וקשה, על זה שהורה הלכה
בפני רבו, ימות בדמי ימיו ?!
אלא, עם ישראל נמשלו ליונה. יונה - חייה תלויים בכנפיה. חייה אינם חיים ובזמן
קצר תיטרף או תמות היונה, תלמידי חכמים נמשלו לכנפיים, וכאשר אדם פוגע
בכנפיים, של עם ישראל שהם תלמידים חכמים, פגע בכל מהות עם ישראל. ולכן,
עונשו קשה ביותר. וזה הסיבה שהקדוש ברוך הוא, המית את קורח ועדתו ובכל
הדורות את רודפי המחלוקת במיתות משונות.