חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות כ · כף זכות / ילכו מחיל אל חיל
יהודי, צריך לחזק את עצמו ולילך ממצוה למצוה ומעשה טוב, למעשה שני טוב
וכן הלאה.והנה, יקשה האדם, מהיכן אני יודע שמעשה אשר עשיתי טוב הוא, אולי
אינו מושלם, אולי אינו עושה נחת להקב"ה? אלא, כאשר האדם עושה מעשה טוב
ומיד אחרי כן, בא לפניו מעשה שני טוב, סימן, שגם הראשון היה טוב וכן הלאה,
נהיה שזור אחד לשני, ואם אדם עושה מעשה, אך אינו רואה, המשך של עוד מעשים
טובים, הבאים לקראתו, סימן שהמעשה האחרון אשר עשה, אינו מושלם וזה "ילכו
מחיל אל חיל"כאשר חיל ראשון, טוב ואמיתי ומושלם, בא החיל השני, טוב ממנו וכך,
עולה האדם במעלות ומידות טובות ומצוות ומעשים טובים.
הנה, כשנתבונן, בזמן הזה, נמצא, זמן מורכב ביותר, זמן אשר אינו מובן העולם
נמצא על בלימה ויום רודף יום, וחוסר הוודאות, היא מנת חלקם של העולם כולו
ובזמן הזה רק מי שישתדל לקרב יהודים לאבינו שבשמיים, הוא יכול בנקל לעבור את
הזמן הזה ולהיות נושא בעול עם חברו - להרגיש את צער החבר "עימו אנוכי בצרה"
זה מי שיזכה לעבור את הימים הקשים והלא ברורים האלו.
וילמד האדם יסוד בחייו, לא לדון שום אדם לכף חובה, אלא, יראה את מעלת
חברו ולא חסרונו. ומובא מעשה, אשר מוסר גדול נלמד ממנו על אדם, אשר חטא לפני
המלך בגנבה, גזר עליו אחת דתו להמיתו והאדם ההוא היה מחכה לביצוע גזר הדין,
הוא היה יום ולילה עומד ומנדנד לפני השומרים: יש לי סוד גדול, אשר לפני הוצאתי
להורג, אני רוצה לגלות את הסוד הזה למלך. המלך שמע דבר זה הרבה פעמים, אבל
בסוף החליט לשלוח שליח ולשמוע באיזה עניין רוצה בן המוות הזה לדבר עימו.
והנה, באו שומרי המלך לפניו והאדם עומד ואומר שיש לו סוד גדול, איך אפשר
לקחת כל פרי ולעשות איזה מרקחה ולזרוע באדמה ואחרי שעה, גודל עץ שלם, המלך
שמע והאמין מיד, קרא לסגן המלך ולשר האוצר ואמר להם: יש סוד גדול, אשר יכול
לרומם את המלכות להיות הראשונה בין ראשונות ולהעשיר את קופת המלכות.
הלכו לאותו נידון למוות לשדה לראות את אשר יעשה, עמדו כולם ברטט
ובחלחלה, באימה וביראה והנידון למות, מערבב וכו' את המרקחה ובסוף כל התהליך
הארוך אשר עושה עומד ואומר, הידיים האלו, גנבו וחטאו לפני המלך, טוב, לא יצא
מידיים כאלו, אשר עשו רע, לכן, שר האוצר, הוא המשיך, וודאי ידיו טהורות, לא גנבו
מעולם והוא יזרע את כל המרקחה הזאת ויצא פרי בתוך שעה. פחד ואימה שרר על
כולם, שר האוצר עמד נבוך ואמר גם אני כשהייתי קטן, פעם גנבתי, אז וודאי לא יצא
מידי מאומה.
העבירו את הדברים לסגן המלך, אף הוא עמד משתומם ונבוך וגם הוא הודה, גם
אני כשהייתי קטן, גנבתי. עבר הדברים למלך, ואף המלך אמר, גם אני פעם לקחתי
דבר, אשר אינו שייך לי.עומד הנידון למוות ואמר: כולם פה גנבים ומדוע רק אני יוצא
להורג?כך, יראה האדם, לפני שדן את חברו לחובה, יראה היכן הוא נמצא, מה עם
מעשיו ורק אז יטען על חברו.