חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות י · ידידות / יהי כבוד חברך חביב עליך
ימים אלו ימים מיוחדים ביותר. מצד אחד, אפשר להשיג בהם השגות גדולות
ביותר, הכוחות הגדולות נמצאים קרובים ובהישג יד, לא כשאר הימים אשר להשיג
השגות גדולות ברוחניות, רחוקים וקשים וצריכים עמל רב. אך מצד שני, ימים אלו
ימים של דין גדולים הם, עשרים וארבע אלף תלמידים של רבי עקיבא מתו במיתה
משונה ביותר והעולם נשאר ריק מתלמידי חכמים וצדיקים ומעטים נשארו. ועל מה
היה כל החרון אף הגדול, משום שלא נהגו כבוד זה בזה. לא חס ושלום פגעו, הזיקו,
הרעו, אלא משום שלא נהגו כבוד, לא כיבדו מספיק אחד את השני. והתביעה עליהם
הייתה קשה משום שרבם, רבי עקיבא, ייסד את האמרה: "את ה' אלוקיך תירא" )דברים
ו,יג(, בא לרבות תלמיד חכם" )פסחים כב,ב(, כשם שאדם צריך לירא ולכבד את הקב"ה, כך
צריך לירא ולכבד תלמיד חכם. ומשום שעברו על יסוד של רבם, מתו במיתות משונות,
והעולם היה שומם מתלמידי חכמים.
הנה בימים אלו, מידת הדין מתוחה על חוסר כבוד הדדי. וזה אחד מן הדברים
הקשים והחמורים אשר בדור הזה, עומדים אנו בניסיון קשה ביותר, אנשים שומרים
פחות ויותר קשר ודיבור אחד עם השני, אך הלב והפה אינם שוים, ובלב אין רוחשים
אהבה וכבוד כפי שאומרים ומדברים בפה.
כשנתבונן נמצא שלפני שנים, כאשר אנשים ישבו ודיברו, היו מרגישים בסיום
הדיבור הרגשה של אהבה, של ידידות, חברות ורצון שוב להיות יחד, לדבר יחד ולפעול
ולעשות כאיש אחד. אך היום, אנשים יושבים כשמחויבים לשבת ומדברים, ואף אם
בפה אחד אומר לחברו ומספר על אהבתו וידידותו הרבה, כשנפרדים אין מרגישים
את עומק הדברים, ומדוע?, משום שהקשר והחיבור הוא בפה, שטחי ואינו מעומק
הלב. ומפה הדרך קצרה ביותר לפגוע ולהזיק בצורה החמורה ביותר, לחבריו, לאחיו,
לקרוביו ולבני משפחתו, על האינטרס והצער הנמוך, ואף הקטן ביותר.
ואין האדם יודע שעל כל דבר הפעוט ביותר יביא אלוקים במשפט, כשפגעת
בחברך והזקת לו, תענש גם על הפגיעה וגם על אם לא היית פוגע וחברך היה מצליח
ועושה טוב, תענש על הטוב שנמנע מחברך. וזה "דע לפני מי אתה עתיד ליתן דין
וחשבון", דין, על הרע שעשית, וחשבון, על הנזק שנגרם מהרע אשר עשית.