חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות י · יאוש / היצר הרע היאוש והעצבות
ימים אלו הם ימים אשר היצר הרע היאוש והעצבות מנסים להכנס בכל מקום
בחיי האדם, ואינם נותנים לאדם כח להבין הבנה עמוקה את האמת אלא חצאי וחלקי
דברים.
וכדברי חז"ל: אחד משמותיו של היצר הרע הוא חמסן, מלשון חמישית, הטעם
אשר מבין ולא יותר, כי אם אדם יבין יותר מחמישית הטעם, לא יטעה ולא יחטא, וכל
אשר יעשה, יעשה על הצד הטוב ביותר, וכך היצר מנסה בכל דרך להכשיל את האדם
למצוא כל דרך אפשרית להפוך ולשנות ולמצוא פרצות להיכנס ולהחריב כל חלקה
טובה, והאדם צריך להיות עירני ולא לתת ליצר הרע להיכנס בשום דרך לחיים, וזו
מלחמה תמידית שלא נגמרת אף לרגע אחד.
ומשלו את ערמומיות היצר, לגנב גדול, אשר כל חייו גנב בעיירה ופרץ את כל
הבתים, עד אשר בני העיר שמרו מכל משמר שלא לתת לגנב לפרוץ לבתיהם, כל
הבתים סגרו טוב את דלתות בתיהם בכל החלונות נבנו סורגים, וכך הגיע מצב אשר
אותו גנב היה מסתובב בלי מה לאכול, ניסה הגנב לשלוח את ידו בעוד דברים, אך כולם
פחדו ממנו פחד גדול ונזהרו לא להתעסק עם הגנב הידוע בכל העיר לשמצה, הגנב
היה מסתובב בעיר מתוסכל, שום אדם בעולם לא רצה לעשות עימו מאומה.
באחד הימים עלה בדעתו רעיון, הלך לאחד מן עשירי העיר והתחבר אליו חיבור
גדול, כפה את עצמו לאותו עשיר, כמעשה של סוג של רשעים, כאשר רוצים להפיל
אנשים במצודתם, הולכים לבתי כנסיות יושבים בצד כמסכנים אשר חרב עליהם
עולמם ועוול גדול נעשה להם, ובסוף התפילה מזמינים אנשים לביתם ומציעים
את ביתם לכבוד כל דיכפין, ומעמידים את ילדיהם כאוד מוצל מאש, ובתוך הסעודה
עומדים ובודקים את טרפם, אם רואים שיש סיכוי לגזול ולחמוס מלווים אותו לביתו,
ובאחד מימות השבוע נזכרו דבר חשוב לומר לו אשר שכחו, ודואגים לקרוא לו, ואף
להביא עימם תבשיל או דבר אחר.
וכך כדברי המדרש על טבעו של הכלב, כאשר רואה אופה אשר עומד למכור את
מרכולתו, עומד הכלב ליד שולחן המכולת עם פנים נפולות, ומחכה לקנות את אימון
האופה, וכל רגע מתקרב עוד צעד לכיוון השולחן, וברגע אחד אשר האופה עסוק עם
הקונים, הופך הכלב את השולחן וכל הסחורה נופלת על הארץ, ובזמן שהאופה בבהלה
אוסף את מרכולתו שהנה הלכה לטמיון, גונב הכלב חתיכה או כיכר אחד ובורח, כך
דרך הרשעים.
וכעין זה עשה אותו גנב החל לבוא לעשיר אחרי התפילה, להזמינו לביתו לספר
אגדות ומעשיות וכו'.
עד שבאחד הימים בא הגנב לאותו עשיר, וביקש ממנו שרוצה להלוות ממנו כיסא,
העשיר חשב ואמר הנה הוא ידוע כגנב, אך כיסא גם אם יגנוב זה לא נורא, בכל אופן
אני אוכל אצלו בשבת, והנה גם בזמן האחרון משתדל להנעים לו את זמנו הפנוי, עמד
העשיר והלווה לו את הכסא. אחרי כמה ימים מגיע הגנב בעל המום אל העשיר, והנה
בידו שני כסאות, שאל אותו העשיר כסא אחד הלוותי לך, איך נהיו שני כסאות? ענה
ואמר לו, הכסא שהלוות לי, הוליד עוד כסא, והנה זה שלך שתי הכסאות הללו.
עברו ימים, והגנב הידוע מגיע לעשיר עם בקשה להלוות ממנו שולחן, העשיר
אשר החל ליפול במצודת הבעל מום, מיד הלוה לו שולחן, עברו ימים והבעל מום
החזיר לו שני שולחנות, כששאל את הבעל מום מדוע שני שולחנות, הרי רק שולחן
אחד הלוויתי לך, ענה ואמר לו עוד פעם השולחן שלך הוליד עוד שולחן. שמח העשיר,
וכך כמה פעמים בכמה חפצים אשר הלוה, הוכפלו לשניים, עד אשר אמונת העשיר
הייתה שלמה עם הבעל מום.
והנה, באחד הימים, כלאחר יד, בדרך שלא שמים לב, מבקש הבעל מום הלוואה
של סכום כסף גדול, אותו עשיר אשר כבר היה שבוי בידי הבעל מום וחבר מרעיו,
הלווה לו את הסכום הגדול של הכסף. מגיע זמן הפרעון הבעל מום לא משלם, העשיר
חיכה ואמר אולי מחר, עובר עוד יום ועוד יום, עד אשר עמד העשיר וביקש את כספו,
ענה הבעל מום ואמר הכסף מת! כעס העשיר ואמר מה הפירוש הכסף מת, הלויתי לך
כסף, וכי כסף מת? נענה ואמר לו, וכי כסא מוליד, שולחן מוליד, וכן הלאה, כמו שהם
ילדו, כך גם הכסף מת.
יזהר האדם מן היצר הרע ושלוחיו שכך באים לאדם באמתלאות ובסיפורים יפים,
עד אשר האדם קונה את האימון בהם, וכאשר האדם קנה את האמון מיד בא הנזק
הגדול והחורבן הגדול ביותר, בצורה שהאדם לא יכול לומר מאומה, כך זה נראה הנכון
והטוב והטבעי ביותר.
ועל זה אמרו חז"ל )אבות פ"ב מ"ט( איזהו חכם?! הרואה את הנולד. ופירשו, כאשר
האדם רואה מה נולד לאנשים אחרים מאותו סוג אנשים, ונזהר, זה הוא חכם. וכך
בדיוק דרכי היצר הרע, נותן לאדם את ההרגשה של הביטחון הגדול ביותר, ומחזק את
הביטחון בכל הכח, ולאחר זמן כאשר האדם מאמין, מיד מכה את האדם מכה קשה
ביותר.
ידע האדם שלכל אחד בחיים אורב בעל מום כזה, וצריך לדעת שזהו ניסיון גדול
ביותר.
כאברהם אבינו הניסיון עם עפרון במערת המכפלה, אברהם בצער, אשתו הצדקת
שרה נפטרה לפני הזמן, ומחפש קבר ראוי לקברה, ומוצא את מערת המכפלה שהוא
המקום הראוי ביותר לקבור את שרה אמנו, ומתחיל דין ודברים עם עפרון לקנות את
המערה, עפרון אומר חס ושלום לי אברהם לא ישלם, זה כבוד גדול לנו לקבור פה את
שרה הצדקת, עפרון יוצא לכיכר העיר משתבח לפני כולם אני עושה לשם שמים, כל
מעשי בלי תמורה, אני עושה טובה גדולה לאברהם, ומספר לכולם את הערכים שלו,
כך חונכתי. אך רגע לפני הסוף, בא לאברהם ואומר לו רק לא לשכוח יש לי ילדים בבית,
איך אני יאכיל אותם? איך אני אחתן אותם? תשלם לי ארבע מאות שקל כסף עובר
לסוחר. אמרו חז"ל שזה היה סכום עצום מאוד של כסף. ואברהם עמד בצער ובבושה,
הלויה התקיימה, עומדים להוריד את הגופה של שרה למערה, ובאותו רגע אחרי
שהכל מוכן, וכל העולם יודע שעפרון עושה לשם שמים, עפרון מסביר שזה בשביל
הילדים והמשפחה, הכל לשם שמים.
עפרונים זה נסיון שכל יהודי עובר בחיים, זה אחד מהעשר ניסיונות של אברהם
אבינו, שגם אנו צריכים בחיים לעבור ניסיון זה, כשם שיש לכל יהודי ניסיון כעקידת
יצחק של מסירות וכו'. כעין ניסיונות של אברהם אבינו, כך כל יהודי יעבור או עובר
ניסיונות מעין אלו, וכאשר האדם מתפלל ומרבה במצוות ובמסירות נפש, ה' עוזרו
ומסייע לו ומושיעו בכל הקשיים הגדולים, ואחרי כל ניסיון כזה מעשרה נסיונות זוכה
לישועה גדולה, וזהו בגדר "נתת ליראיך נס להתנוסס" וזוכה לעלות ולהתעלות מעלה
מעלה.