אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ח › חנוכה / ארוממך ה' כי דיליתני

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ח · חנוכה / ארוממך ה' כי דיליתני

חכם / הבדל בין חכם לערמומי

לאחר הדלקת הנרות, נוהגים לומר את מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. מזמור זה

הוא קודש קודשים, שבו דוד המלך שופך שיח של אמונה וגעגועי כמיהה לה'

יתברך וכל כולו שבח זמרה ותודה לה' על רוב חסדיו.

ותחילת שיחו של דוד המלך הוא: "ארוממך ה' כי דיליתני", וידועה הקושיה,

מדוע דוד המלך אומר מזמור על שה' השפיל אותו ועשה אותו דל? הרי אדם צריך

לשבח את הקב"ה על שהצילו מהצרה, וההודאה צריכה להיות על שה' הושיע אותו

ממה שהתרחשה עליו. אבל על עצם הצרה עצמה, לכאורה, לא צריך לשבח ולהודות

לה', ומדוע אומר דוד ארוממך ה' כי דיליתני? דוד מרומם ומשבח את ה' יתברך

על שעשה אותו דל.

אלא, פעמים אדם מקלקל את מעשיו ונגזרת עליו גזירה שימות, כעונש על אשר

עיוות, אך הקב"ה לא חפץ במות המת, כי לא המתים יהללו יה. לכן, כדי להשאיר את

האדם בחיים הופך הקב"ה את אותו אדם לעני ודל, ועני חשוב כמת, ובזה מתקיימת

הגזירה של הקב"ה. ולכן, באמיתות הדברים, צריך לשבח ולהודות להשם גם על עצם

הצרה עצמה, כי היא הישועה עצמה.

ומסופר על אחד מגדולי האדמורי"ם, שהיה לו חסיד עשיר מופלג, שעסקיו היו

חובקים את העולם כולו. לימים, התהפך הגלגל על אותו החסיד ואיבד את כל ממונו.

כדרך של תלמיד נאמן לרבו, פנה החסיד לרב בבקשת עצה וברכה, לדעת מה יעשה

בשעה קשה זו. בירך הרב את החסיד שיצליח ושה' יאיר לו את הדרך. עברו כמה

חודשים, והמצב לא השתפר ואף הלך והתדרדר. פנה החסיד לרבו וביקש ממנו רשות

לפנות לאחיו ולבקש את עזרתו. אך הרב התנגד בצורה נחרצת, ואמר לו שלא יבקש

עזרה מאחיו בשום פנים ואופן.

לאחר שעברה תקופה נוספת, וכבר לא היה לאותו חסיד מה לאכול בביתו, ברוב

צערו וייאושו כתב מכתב נרגש לאחיו וביקש את עזרתו. כאשר האח קיבל את המכתב,

מיד נחלץ לעזרה ושלח סיוע לאחיו כדי שיוכל לחזור בחזרה ולשקם את כל עסקיו.

ואכן, תוך זמן קצר, הצליח החסיד לשקם את כל עסקיו ועלה שוב על דרך

ההצלחה.

והנה, לא עברו ימים, ואותו חסיד חלה במחלה קשה ואנושה, מחלה שאין ממנה

תקומה ורפואה, ל"ע. מיד, שיגר החסיד שליח לרבו שיבקש עליו רחמים. כששמע

הרב את מצבו של החסיד, פרץ בבכי ואמר בכאב גדול: מדוע מיהר החסיד ללכת

ולבקש עזרה מאחיו? כי בזה הביא עליו את כל הרעה הגדולה הזו כיוון שנגזרה עליו

גזירה שימות מן העולם, אך החליפו לו את המיתה בעניות, ואם היה ממתין עוד מעט

היה מסיים את תיקונו והיה חוזר לעושרו ולהצלחתו, אך עתה שוב חזרה אליו הגזירה

של המיתה וכיוון שדחק את השעה, חזרה עליו גזירת המיתה.

לכן, גם בשעות קשות ביותר, צריך כל אדם להתחזק באמונה, ולדעת כי בזמנים

הקשים ביותר, נפתחים שערי ישועות גדולות, והצרה עצמה היא הישועה! וזה כוונת

הפסוק "ארוממך ה' כי דיליתני", אנחנו משבחים את הקב"ה על שפתח לנו דלת של

ישועה גם בעת הצרה עצמה. "דיליתני" מלשון "דלת", ודווקא בעת הצרה, נפתחת

דלת ופתח של ישועה וברכה.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה