אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ז › זהירות / בדברים קטנים

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ז · זהירות / בדברים קטנים

זהירות / אל תאמין בעצמך עד יום מותך

כאשר רוצים לבחון אדם, בוחנים אותו, ביישוב דעתו, בדברים הקטנים ביותר.

מי שמקפיד בדברים הקטנים, וודאי, שנזהר מאוד בדברים הגדולים וכך, למדנו,

בדרכי הקב"ה, אשר את כל גדולי ישראל, בחן בדברים הקטנים: דוד המלך - לא משחו

למלך, עד אשר בחנו בכבשה, אשר היה מוכן למסור את נפשו, להציל כבש קטן וכן,

משה רבנו, בחנו הקב"ה בכבש. מי שמקפיד בדברים הקטנים, וודאי נזהר בדברים

הגדולים.

הנה, העיר הגדולה ביתר, אשר אמרו חז"ל שהייתה מהערים החשובות בעם

ישראל, עוד מהיותנו עם, לא נחרבה אלא על דבר קטן ביותר, כאשר היה מנהג באותם

ימים, כל בן או בת אשר נולדו לעולם, ביום הלידה היה האב והאם לוקחים לבן סוג

של עץ, ולבת סוג אחר של עץ והיו זורעים באדמה, והיו משקים ומטפחים מזבלים

עד אשר הבן והבת היו מגיעים לחופה, ולכבוד חופתם היו קוצצים את העץ של החתן

והעץ של הכלה ובונים בהם מעין עטרה, וכך היו מוליכים אותם לחופה.

באחד הימים, בתו של המלך, נסעה בכרכרתה, יחד עם פמלייתה, חיילים, שומרים

ומשרתים, והנה נשברה דופן הכרכרה, עמדו עבדי המלך ולכבוד בת המלך, כרתו כמה

עצים, אשר היו לכבודם של חתן וכלה בכדי לתקן את הכרכרה. נאספו בני המשפחה

אשר הרגישו פגיעה חמורה בבניהם והיכו מכות נמרצות את עבדי המלך, שומרי המלך

ובת המלך.

כששמע זאת המלך, שלח שמונים אלף ראשי גייסות והמיט חורבן והרס בכל

העיר ביתר, עד שאמרו חז"ל, שנהר של דם היה הולך מביתר עד הים הגדול והגויים

היו משקים, במשך תקופה ארוכה, את שדותיהם, בדם אנשי ביתר. ועם כל זה, לא

שככה חמת המלך, אשר עמד ועשה להביא לקבורה, את הרוגי ביתר וביום, אשר

התירו לקוברם, תיקנו חכמים את ברכת "הטוב והמטיב".

הנה, על דבר קטן ביותר, נחרבה עיר ואם בישראל ומאות אלפים, נשפך דמים,

לכן, על קמצא ובר קמצא, חרבה ירושלים. שנאה קטנה, אשר קצת חכמה ותבונה,

היו מונעים, את כל ההשפלה וכל הרע, אשר נעשה. לא היה את החכמה להתגבר על

דברים קטנים ומזה, חרב ביתינו, נחרב היכלנו ועד היום, אנו נמצאים בצרה ומצוקה

ובאבל, אשר לא נשכח ולא ישכח ומזכירים אנו, בכל עת ובכל זמן "אם אשכחך

ירושלים תשכח ימיני" ואף, אוייבי ישראל, קיבלו את כוחם, ממעשה קטן, אשר עשו

טוב, כדמובא בחז"ל: נבוכדנצאר, זכה לשלוט בכל העולם, בבני אדם, בחיות ובעופות

ומשום מה זכה לכך? אמרו חז"ל, שמלך יהודה, חזקיה המלך, נעשה לו נס, אשר

השמש עמדה עשר שעות מלכת, לכבודו; עמד מלך בבל וביקש מראש הסופרים

במלכות, אשר היה זה נבוכדנצר, לכתוב אגרת שלומי לההוא גברא, חזקיה המלך.

כשחיפשו את נבוכדנצר ולא מצאו, נתנו לסגנו לכתוב את האגרת. עמד הסגן וכתב:

לכבוד המלך חזקיה, לכבוד ירושלים עיר הקודש ולכבוד אלוקי חזקיה והמשיך בדברי

שלומים ושלח את האיגרת.

כשהגיע נבוכדנצר לארמון וסיפרו לו על האיגרת, ביקש לקרוא אותה. קרא וראה,

שהשבח הראשון - למלך חזקיה, השבח השני - לירושלים ורק השלישי - להקב"ה.

עמד ואמר: הקב"ה - אותו צריכים ראשון, לשים באיגרת ולא המלך חזקיה. אמרו

חז"ל: עמד ופסע 3 צעדים לקרוא לשליח ובשביל אותם שלושת הצעדים, זכה להיות

מגדול המלכים, אשר היו אי פעם בעולם.

הנה, שלושה צעדים של רשע, שהחריב בסופו את בית חיינו, את בית מקדשנו,

ניתן לו כח עצום, על דבר פעוט ביותר!

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה