אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ז › זהירות / אל תאמין בעצמך עד יום מותך

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ז · זהירות / אל תאמין בעצמך עד יום מותך

אות ז

בפרשת וירא מובא את כל עניין עקידת יצחק. ואמרו חז"ל )בר"ר נח,ה(: כששמעה

שרה אימנו על העקדה, פרחה נשמתה וכך נפטרה מן העולם. וקשה, כמה צדיקים

וצדיקות לאורך כל הדורות מצאנו שהקריבו את כל ילדיהם למען קדושת שמו יתברך

ולא באו באף טענה וטרוניה כלפי שמים.

וידוע סיפור עם חנה ושבעת בניה, אשר הקיסר ביקש מהם להמיר את דתם ואף

אחד מן הבנים לא רצה להמיר את דתו, וכך הרג הקיסר את כל ילדיה. ובבן הקטן, ביקש

ממנו המלך שלא ימיתו, בתנאי שישליך הקיסר את טבעתו על הקרקע, והילד הקטן

יתכופף וירים את הטבעת וכולם יראו כמו שהשתחווה, הילד הקטן, לא הסכים אף

לזו, ואף אותו הוציא המלך להריגה. ועל אותה חנה נאמר, אם הבנים שמחה הללויה.

אם כן, שרה אימנו, צדקת קדושה, אשר שמה השני יסכה, ואמרו חז"ל שהייתה סוכה

ברוח הקדש, הייתכן שתצא נשמתה על זה ששמעה על עקדת יצחק?!

ועוד צריך להקשות, מה הלשון עקידת יצחק? מהי עקידה? היה צריך לומר

הקרבת יצחק, העלאת יצחק לעולה, מהי עקידת יצחק?

ואפשר לבאר ולומר יסוד גדול: עקידה היא מלשון קשירה, לעקוד, לקשור, ושם

טמון פטירתה של שרה אימנו, ששמעה שרה שהיה צריך לעקוד לקשור את יצחק,

הצטערה צער גדול שרה אימנו, איך בנה בן שלושים ושבע, אשר השקיעה בו את כל

כוחותיה, וחינכה אותו למסירות נפש גדולה, מדוע צריך לקשור אותו לעקוד אותו,

ומדוע לא נתן נפשו בלי לקשור, ומצער העקידה, אשר חששה שמעלתו של יצחק לא

גדולה, פרחה ויצאה נשמתה, רואים את צער האימהות הקדושות על חינוך ילדיהם.

ומסופר על אחד מאבותיי הקדושים, שבכל בוקר היה נושא תפילה להקב"ה ואומר

ריבונו של עולם בן שילך בדרך ה' ויעשה לך נחת רוח, חייו יחיה, אך אם אחד מבני

יצער את ריבון העולמים, בבקשה תיקח את נפשו בעודו זכאי ושלא יגיע להיות חייב.

לתקן באנו בעולם ולא לקלקל, רק לעשות נחת רוח לבוראנו ולעשות רצון בוראנו.

ואם נקשה מדוע באמת היה צריך לעקוד את יצחק, אלא יצחק אבינו פחד מהיצר

הרע אף על פי שמעלתו וגדולתו גדולה, אך היצר האורב מסוכן הוא, ומי יודע, אולי

ברגע האמת, היצר יגבר וישנה את דעתו, לכן, יצחק אבינו מבקש מאביו שיקשור

אותו, הדק היטב היטב, משום שלא סומך על עצמו.

אם כן, כמה לימוד זכות אפשר ללמד על עם ישראל, יצחק אבינו עולה תמימה

לפני הקב"ה, נפשו רמה פוחד ואינו סומך על עצמו מן היצר האורב, קל וחומר בן בנו

של קל וחומר אנו בדור יתום זה אשר הניסיונות קשים, מרגע לרגע ומשעה לשעה,

ובכל אשר פונים מוצאים את היצר המנסה בכל כוחו להחטיא את האדם כמה רחמים

אנו צריכים משמים. אם יצחק פוחד ומבקש לעוקדו, מה אנו צריכים להתמודד עם

היצר?! ואמרו חז"ל )אבות פ"ב מ"ד(: אל תאמין בעצמך עד יום מותך. וכבר מצאנו )ברכות

כט,א( כהן גדול ששימש בקודש הקודשים ובסוף ימיו כפר בהקב"ה.

רגע רגע, שעה שעה, צריכים אנו לנטוע בתוכנו אהבת ה' ויראת שמים. החיים

דומים לגינה, כל יום שלא מטפלים בה, גדלים עשבים מזיקים, צריך לטפח את הנפש

בכל רגע, ואם תעזבני יום אעזבך יומיים, ומי שמזניח יום אחד את נפשו מעמל תורה

ומדבקות בה', ידע אף שאינו מרגיש מתחילים לצמוח אצלו בנפש עשבים שוטים.

כל ירידה מתחילה בדבר קטן אשר עליו בא עוד דבר גדול.

ומסופר על אחד מאבותיי הקדושים אשר שלח את הגבאי לקנות מאכלים לסעודת

ראש חודש, ואמר לגבאי תדאג לא לשלם יקר מידי, אבל גם לא זול מידי. שאלו בני

הבית את הצדיק לא יקר מידי אנו מבינים, אך מדוע לא זול מידי, אם אפשר לקנות

דבר בזול זה טוב, ענה ואמר להם לא לקנות יקר זה דבר טוב, אך כאשר לוחצים

את החבר לזול מאוד, סימן שאין לו וקשה לו, ושמה נזרע הזירעונים של הפורענות

והשנאה הגדולה, כל פורענות יש לה את הזרע הראשון שזרעו, וזרע ראשון הוא

המסוכן ביותר.

ולכן אנו אומרים בתפילה "אל תזכור לנו עוונות ראשונים", ומה עם עוונות

אחרונים, אלא הראשונים הם החורבן הגדול .

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה