חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ה · התמודדות / בכוח האדם עצמו
צריך לדעת יסוד גדול, שהאדם מגדיל את הבעיות אשר יש לו, רוב הבעיות אשר
אנו שומעים הם לא קשים כפי שהאדם חושב בדעתו, משום שאם זו בעיה קטנה
האדם מרגיש עצמו קטן, לכן יש לאדם יצר הגאוה גם בבעיות והוא מגדיל את הבעיה
ובאמת אינה גדולה.
והנה, בפרשת חוקת מצאנו: הקב"ה מצוה את משה לדבר אל הסלע שיצאו מים,
משה מכה את הסלע, על זה נענש משה שלא נכנס לארץ ישראל. וקשה, מדוע העונש
הגדול הזה?!.
אלא יסוד גדול, הקב"ה אומר למשה, ההשתדלות להוציא מים צריכה להיות
השתדלות קטנה, רק על ידי דיבור, לא יותר מכך, אך משה מגדיל את הבעיה ומכה
את הסלע. אתה מגדיל את הבעיה, העונש גדול ביותר ולא תזכה להכנס לארץ הקודש.
לכן ישתדל האדם לא לחפש את גודל הבעיה אלא לחפש את הקלות של הבעיה
שעומד לפניה.
ואפשר למשול זה למלך גדול, אשר קם בבקר והנה הרגיש שגרונו יבש, עמד וקרא
לכל עבדיו קריאת חירום, ובצער גדול התלונן לפניהם שגרונו יבש. רצו עבדיו בבהלה,
הביאו לגרון של המלך שמן, אף שלגרון יבש צריך מעט מים, אך המלך הגדול ודאי
שמים לא מספיק לו. כששתה את השמן גרונו לא היה יותר יבש, אך ביטנו כאבה לו
מאוד מאוד. המלך צעק מכאבים קשים, מיד הביאו את טובי הרופאים לטפל בבטן
הכואבת של המלך, הרופא הגדול שראה את יסורי המלך וכו', אמר; צריך מיד לשתות
חומץ זה יקל על הבטן וכו', כששתה את החומץ שוב גרונו היה כואב ולא נוח לו.
הצטער המלך הגדול ויסוריו היו יסורים גדולים, עמד שם אדם זקן ופשוט ובא
למלך ואמר לו: מלכי, אני אדם פשוט, אך אני חושב שהמלך לא צריך להתייסר כל
כך, מעט מים אם תשתה, הכל יסתדר ויעבור הכל, ואינך צריך לשמן ולחומץ אלא
מעט מים. כעס המלך כעס גדול ואמר לו: אתה לא רואה את כאבי ואת טובי החכמים
והרופאים איך עומדים ומסתפקים לגבי הבעיה הגדולה הזאת, אולי לאיש פשוט
מספיק מים, אך למלך גדול כמוני, מעט מים לא יכולים לרפאות את צרתי הגדולה
אשר גרוני יבש ולאחר מכן מעי כואבים וכו' וכו'.
כך האדם, כל אחד על פי דרכו מחפש ומגדיל את צרתו ואת בעיותיו, אך רוב
הבעיות אינם גדולים וקשים כפי שהאדם מגדיל ומרחיב אותם. נחפש לראות את
הטוב והחיובי שבכל ענין וענין, ולחפש מה לומדים מכל זמן מורכב ואיך מפיקים
תועלת מכל משבר. האדם יכול להיבנות גם מהדברים הקשים ביותר, ויכול חס ושלום
ליפול לייאוש ולאבדון גדול ביותר.
הנה, אנו רואים בנפשנו, בשנה שחלפה עלינו, עברנו יסורים גדולים וקשים ביותר,
ובאחד הימים חשבנו בדעתנו; הקב"ה מעמיד אותנו בניסיון גדול והניסיון הוא לא
רק עלינו באופן אישי, אלא על קהילה שלמה "שובה ישראל", שמיום ליום נהיית
ההתקבצות והחיבור הגדול של היהודים בעולם. וזה ניסיון כללי שצריך ללמוד ממנו
ולהפיק ממנו לקחים וללמוד לדורי דורות דברים חשובים, וכן ללמוד לעבוד את ה'
גם בצורה הקשה הזאת. והלימודים והקרבה לה' אשר ראינו בשנה הזאת, לא ראינו
בכל חיינו.
נשתדל לקבל על עצמנו להתחזק באמונה ובבעיות, אף הגדולות, להקטינם כמה
שאפשר. ולכן דאגה בלב איש יקטיננה, וכמה שיקטיננה, כך הבעיה הולכת ונהיית
קטנה וילמד לעשותה קטנה ככל שאפשר.
ולכן רוב הבעיות בעולם לא נפטרות, או שהאדם נשאר עם הכאב והבעיה עד
המוות ומת מן העולם עם הבעיה, או שהאדם מניח את הבעיה ומתייאש ממנה ושוכח
ממנה. ומדוע?, משום שרוב הבעיות בעולם הם לא אמיתיות, הם מזויפות ודבר
מזויף, כאשר נותנים רפואה לחולי אשר לא קיים, החולי הלא קיים מתרפא, אך הזיוף
נשאר ולא מתרפא, משום שלא מטפלים בזיוף הבעיה. כאשר האדם מתלונן שכואב לו
הראש ובאמת לא כואב לו הראש, הוא רק חושב שכואב לו הראש, כל התרופות אשר
ישתה נגד כאבי ראש ירפאו כאבי ראש, אך לא ירפאו זיוף שחושב שכואב לו הראש.
לכן הכאב האמיתי לא קיים, אך הזיוף של הכאב, התרופה לא מרפאת אותו.
נשתדל בכל כח לרדת לעומק הדברים, לראות את האמת ולא לראות את הדימיונות
אשר מחריבים והורסים את חיי האדם. לכן, ישתדל האדם לראות בראיה אמיתית את
החיים ולא לעצור בדברים מסוימים בנפש אלא להמשיך את מסע חייו.
ואפשר למשול דבר זה, לאדם אשר נוסע במכונית ויש מכוניות רבות נוסעות
במהירות גדולה, ופתאום מסתכל הנהג בדבר בצד הדרך ויורד לשולי הדרך ונעצר
וממשיך להסתכל בדבר, אך בינתיים המכוניות נוסעות במהירות גדולה, ולו קשה ביותר
לשוב להשתלב בדרך ונשאר נוסע לאט במקומו. כך החיים, האדם עוצר במחשבותיו
ומדשדש במקומו, ולאחר מכן קשה לו לחזור לדרך ונשאר עומד במקומו.
ישתדל האדם להמשיך ללכת ולא לעצור בדברים קטנים אשר בורא אותם גדולים
וממליך אותם על עצמו ונהיה שבוי בעול הרעיון. וידע האדם, כאשר נעצר תחת רעיון
או צרה אשר איננה נכונה, מיד לאחר מכן באה העצבות ודכדוך הנפש והייאוש וכל
הדברים הקשים, כי כאשר האדם עומד עם בעיה טבעית ואמיתית, אין זמן ומקום
לייאוש ולעצבות ולכל חולאי הנפש לבא על האדם, כאשר האדם עומד מול מחלה או
צרה מזוייפת, אז יש מקום לכל חולאי הנפש לבא ולחול על האדם.