אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ה › התבוננות / ע''י התבוננות יעשה המצווה בשלמות

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ה · התבוננות / ע''י התבוננות יעשה המצווה בשלמות

התבוננות / מחשבה עמוקה ונכונה לפני המעשה

הקב"ה, משתוקק לכל מיני סוגים של עבודת האדם וכשנתבונן, נמצא איך כל

תקופה בחיי האדם, האדם עובד את בוראו, בצורה אחרת.

כשהוא עשיר, מרבה בצדקה; כשתש כוחו, מרבה בהתבוננות ובעמקות; אם נפל

מנכסיו, עוזר לזולת בגופו. בכל גיל, ובכל זמן ובכל מצב, העבודה היא עבודה בצורה

אחרת.

כך גם בימות השנה, בראש השנה, העבודה היא להמליך עלינו את הקב"ה; ביום

כיפור, יום מחילה וסליחה; חנוכה, סוג אחר של עבודה, וכן ט"ו בשבט, הודיה לה' על

הניסים הגלויים, אשר עשה עימנו; בפורים, הודיה לה' על הניסים המלובשים בטבע;

חודש ניסן, העבודה היא עבודה אחרת, עבודה של שמחה, אמונה, דקדוק במצוות

מתוך שמחה, הקפדה גדולה בדקדוק, קלה כבחמורה.

עזרה לזולת, מהיסודות של חודש קדוש זה.

אך ידע האדם יסוד גדול מול עיניו: כל אשר עושה, יעשה בשלמות גדולה ומטוהר

הלב, מי שעושה דברים לא מושלמים, הוא אכן קיים את המצווה, אך חסר בכזו מצווה,

חיות.

וב"ה שזכינו להגיע לזמנים ולרגלים קדושים אלו, נדע איך לעשותם בשלמות

מוחלטת מהיסוד.

וכמו שמצאנו אצל התנא רבי חייא, אשר רצה ללמד ילדים תורה, אך רצה שהתורה

תחקק בליבם ובנפשם, לכן הלך וזרע פשתן, והתפלל לה' שירד גשם, כשגדל הפשתן

הכין רשתות לציד, עמד לצוד התפלל לה', שיפול ברשת ציד, כשנפל ציד, עמד ושחט

וחילק את הבשר לעניים ומן העורות כתב ספרי תורה והיה עומד ומלמד בספרים אלו

תינוקות.

כך אנו צריכים לנהוג, הכל בטוהר, ביושר, בהגינות הראשית והיסוד של כל עניין,

דבר שראשיתו לא טהור, אוי מה יהיה אחריתו.

ושמענו מעשה על נגר, אשר חי לפני שנים מרובות בירושלים וכל כיסא, או שולחן,

או כל דבר אשר היה בונה, היה מיוחד מאוד ונוח נוחות גדולה ביותר. התפלאו כל

הנגרים, הרי הם עושים מלאכה טובה ממנו, מדוע מעשה ידיו יותר נוחים, יותר רצויים

משלהם?! באחד הימים הלכו לשאול אותו, מדוע מעשיו כל כך נוחים וטובים? ענה

ואמר להם: אני עושה עבודה אחרת משאר הנגרים, כאשר האדם בא לבקש ממני

לבנות לו כיסא, אני הולך ליער או למקום של מכירת העצים, ואני עובר עץ עץ ומבקש

ושואל את העצים, מי מסכים להיות כיסא, ומי מסכים להיות שולחן וכו', ורק כאשר

אני מרגיש ויודע איזה עץ רוצה להיות מה ואיך, אני לוקח ובונה את השולחן או

הכיסא, על פי רצון העץ ולא בלי רשות או בכפיה.

וכך מסופר שהפחה של ירושלים, ביקש שיבנה לו שולחן, והנגר במשך חודשים

רבים סירב, וכששאל הפחה מדוע? ענה ואמר לו: שום עץ לא רוצה, עד שאחרי זמן

ענה ואמר לו יש עץ אחד, אשר מסתפק.

כך נהגו אנשים עם טוהר הלב, ולכן כל אשר עשו היה ניצחי יותר, עם ראשית

אחרת מכל אשר אנחנו רואים היום בעניינו, אלו ימים של שטחיות והשטחיות וחוסר

העמקה בדברים, זה דבר מהחמורים ביותר; הדעות אינם יצוקות, המחשבות מתחלפות

חדשים לבקרים, רוצים הכל בקלות.

לפני שהבעל שם טוב, האיר את דרכו, שנים רבות העמיק והתבונן והתייסר, עד

אשר קמה דרך חדשה דרך החסידות, וכן, כל דבר ניצחי, הקדים לו העמקה מרובה

ושורשים חזקים עמוקים וגדולים, וכך נאמר )ילקוט שמעוני קהלת ב,תתקסח( "תורה שלמדתי

באף היא שעמדה לי", דבר אשר למדת בצער ומסירות, היא רק נשארת עם האדם.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה