חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ג · גשמיות / המטרה צריכה להיות לשם שמים
סוף מעשה במחשבה תחילה! יחשוב האדם בדעתו, שכל רע וחוסר הגינות, אשר
נוהג, הפנקס פתוח והיד רושמת ועל הכל, יביא אלוקים במשפט ואף, פעמים רבות,
משלם האדם, כפל כפליים על מעשיו.
וידוע המעשה, על מלך גדול, ששלח את עבדו, לקנות לו דג. העבד העצל, קנה
דג מבלי לבדוק את טיבו, והדג היה, מקולקל והעלה ריחו. כשהביא הדג, בפני המלך,
כעס המלך כעס גדול, ונתן לו עונש, עם שלוש אפשרויות לבחור: או לאכול את הדג
המקולקל, או לשלם מאה דינרים לקופת המלך, או ללקות מאה מכות. חשב העבד,
מה משתלם לי ביותר והחליט, ללקות את המאה מכות; זה הנוח והטוב לו לעת הזאת.
ביקש את זה העונש.
בא שליחי המלך והחלו להכותו; מכה, 10 מכות, 30 מכות, 50 מכות, כשהגיעו ל-
80 , גופו לא עמד בכך וצעק חמס. ביקש מהמלך, לשנות את עונשו וליתן לו, לאכול
מן הדג המקולקל. התחיל לאכול, אכל 10 אחוזים, 30 אחוזים, כשהגיע ל- 80 אחוזים
מן הדג לא עמד בכך, וצערו, היה צער גדול. עמד וביקש מן המלך, לשלם את המאה
דינרים, אם כך, מה היה בסופו של זה, גם לקה, גם אכל, וגם שילם.
וכך, עונשם של כל הרשעים: פרעה, לקה, שילם בממונו ואף, שיחרר את בני
ישראל ממצרים וכן, כל עושי עוולה, מימות בראשית, לקו, אכלו את החרפה ובסוף
אף שילמו.
לכן, כשנכנס אדם, לכל דבר בחיים, ישים מול עיניו את הצדק והיושר האמיתי.
לא הצדק והיושר, אשר נוח לו, אשר טוב לו לספר ולומר, לאנשי ביתו ולחבר מרעיו,
אלא היושר והצדק האמיתי, אשר אותו יצטרך לעמוד, לפני כיסא הכבוד ולהתמודד
עימו. וכאשר אדם, רואה את הקב"ה מול עיניו וכל מעשיו לשם שמיים, גם בדברים,
שכביכול הם להנאתו או לטובתו, אך מטרתו לגדל את שמו יתברך, ודברים אלו, הם
רק להחיות את נפשו, אף עליהם, יקבל שכר מאיתו יתברך.
וידוע, המובא בדברי חז"ל, איש בעל תאווה של אכילה ושתייה, עלה לישיבה
של מעלה לפני בית דין הצדק בשמיים ונשמתו פחדה מאוד מן הדין. מחוץ לבית
דינו של הקב"ה, נשמתו שמעה משפט, אשר הקב"ה ובי"ד הצדק שופטים אדם. וכך
שומעת אותה הנשמה: הקב"ה שואל: באיזה שעה קמת? אומרת הנשמה הנשמטת:
בשעה פלונית, הקב"ה שואל: כמה זמן למדת תורה? הנשמה עונה. הקב"ה שואל:
כמה זמן אכלת? כמה זמן שתית? כמה זמן ישנת? בסיום השאלות, שומעת הנשמה,
מעבר לדלת, על מה שקמת מוקדם להתפלל, כך וכך שכר מרובה ; על מה שאכלת,
כך וכך שכר מעולה; על מה ששתית, אף שכר גדול; על מה שישנת, גם כן שכר
מעולה. הנשמה שעמדה בחוץ וידעה, שאין בה תורה ומצוות, אלא, רק אכילה ושתייה
וגשמיות, שמחה מאוד; אמרה לעצמה, הנה הקב"ה, נותן שכר מרובה, על אכילה
ושתיה ושינה, אני הרביתי במעשים אלה, בוודאי, שכרי ישגה מאוד.
הגיע תורה, להדיין ולהישפט, בפני הקב"ה - הקב"ה שואל: מה היו מעשיך? מספרת
הנשמה: כל היום אכלתי, כל היום שתיתי, כל היום ישנתי. כשסיימה, משפטה היה, מר
ורע וגורלה עדי אובד. התקוממה הנשמה, מדוע הקודם, על אכילה ושתיה קיבל שכר
ואני, על אכילה ושתיה ענוש נענשת?! ענו לה מן השמים: הנשמה הקודמת, התפללה,
עשתה מעשים טובים והאכילה והשתיה וההנאות הגשמיות, היו לחזק ולהתחזק היו
להבריא את הגוף, להמשך המעשים הטובים, אצלך הכל בנוי על הנאות, הוללות,
אכילה ושתיה, בריקנות ולכן, את מיורדי דומה.
כך ידע האדם, אפשר לאכול, אפשר לשתות, אפשר לשמוח, אך שהעיקר יהיה
עבודת ה', מעשים טובים אהבת חינם ויושר ואמת, נר לרגלי האדם, ולא, ישלם את כל
הרע, יחדיו ואויה לו ואויה לנפשו.