חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ב · בושה / מרחיקה את האדם מן החטא
מידת הבושה מידה חשובה ביותר היא. וצריך האדם להשתדל בכל כח לשמור את
מידה זו חזק אצלו ולהשתמש בה כמגן ומציל מן היצר הרע ברגעים מסוכנים, אשר
אינו מוצא דרך איך להנצל מן היצר הרע.
וידועה הגמרא במסכת קידושין )פא,א(: מעשה ששבאים שבו קבוצה של יהודיות
והובילו אותם לעיר נהרדעא שבבבל. רבי עמרם חסידא פדה אותם בכסף, וקיים מצות
פדיון שבויים. הסתפקו כולם היכן לשמור אותם, החליטו שבקומה השניה, בביתו של
רבי עמרם, זה המקום הבטוח והטוב ביותר. וכך עשו, לקחו את בנות ישראל הנפדות
מן השבי והחביאו אותם בקומה השניה. ובכדי שלא יכנס יצר בלב אף אדם, הורידו
את הסולם אשר משקלו היה כבד ביותר, ועשרה אנשים היו צריכים להרימו ממקום
למקום.
באמצע הלילה, נכנס בליבו של רבי עמרם חסידא יצר הרע, קם והלך למקום
הסולם הכבד, הרים את הסולם אשר עשרה אנשים צריכים בכדי להרימו, הרימו לבד
והוליכו לחלון והחל לעלות לבית הנשים. והנה באמצע הדרך ראה שעומד ליפול
ולחטוא, עמד וצעק בקול גדול: נורא בי עמרם, יש אש אצל עמרם, חשבו כל יושבי
העיר שפרצה שרפה בביתו ובאו כולם לבית הרב עם דליים של מים לכבות את האש.
עמד רבי עמרם ואמר: האש היא אש אחרת, אש של יצר הרע בליבי, עמדו תלמידיו
ואמרו לו: רבי ביישתנו בושה גדולה. עמד ואמר להם: מוטב שתתביישו בי בעולם הזה
ולא תתביישו בי בעולם הבא.
הנה כח הבושה מרחיק את האדם מן החטאים הקשים ביותר, לכן יחזק האדם בכל
כוחו את הבושה שתהיה חזקה אצלו ושמורה בנפשו, אך בושה נכונה ובושה אמיתית,
ולא בושה שמשתקת את האדם בחייו מלעשות את המוטל עליו, בושה זו היא בושה
אסורה ההורסת את חיי האדם.ומצאנו מעשה באחד מן הצדיקים אשר היה נוסע
בעגלה מעיר לעיר, והנה באמצע הדרך נעצר בעל העגלה וירד לשדה והחל לגנוב מן
השדה תבואה. אותו צדיק החל לצעוק לבעל העגלה שיזהר משום שרואים אותו, מיד
רץ בעל העגלה לעגלתו והחל לנסוע מהר מאוד, לברוח מן המקום. לאחר זמן עצר את
העגלה ושאל את הרב: מי ראה אותנו, הרי הנה אף אחד לא רודף אחרינו, ומדוע כך
אמרת לי. ענה הרב ואמר: הקב"ה רואה וראה לכן הזהרתי אותך.
יזהר האדם לחזק את בושתו לא רק כלפי בשר ודם, אלא ידע שהקב"ה נמצא
בכל מקום, "מלוא כל הארץ כבודו". הבושה היא מן המידות הטובות והמיוחדות אשר
חרוטים בנפש היהודי, ביישנים רחמנים וגומלי חסדים.