חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות א · אלול / אני לדודי ודודי לי
אמרו חז"ל: "אני לדודי ודודי לי" וצריך לדעת שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים
את רוע הגזרה ובכדי שנבין את עומק עניין הצדקה נביא את המעשה המובא במסכת
שבת קנ"ו: מעשה ברבי עקיבא, שהייתה לו בת ואמרו לו החוזים בכוכבים שלפי
מערכת הכוכבים והמזלות הם רואים שביום חתונתה תמות על ידי הכשת נחש.
והיה רבי עקיבא דואג על זה מאוד. ביום חתונתה כשבאה לחדרה הוציאה סיכת זהב
מראשה ותחבה אותה בין הלבנים שבכותל הבית, נזדמן שהיה שם נחש ארסי שהיה
אורב לה וכשהיא תחבה את הסיכה בקיר ננעצה בראשו של הנחש הארסי שהיה אורב
לה ואז פרפר הנחש ומת. למחרת בבוקר בא רבי עקיבא לשאול בשלומה, היא קמה
להתלבש וכשהוציאה את הסיכה נסרך הנחש אשר היה בסיכה מת ויצא עם הסיכה.
ונודע הנס שאירע לה, אמר לה רבי עקיבא בתי תגידי לי מה מעשה טוב עשית?
אמרה לו: בא עני לבית המשפחה וראיתי שאין מי שישים ליבו אל העני הזה. קמתי מן
החופה והגשתי לו את מנת הסעודה שלי. אמר לה: מצווה גדולה עשית והיא שהגנה
לבטל הגזרה שהייתה עליך. יצא רבי עקיבא ודרש ו"צדקה תציל ממות" לא במיתה
משונה בלבד, אלא כמו שנאמר "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד".
ועוד מובא בחז"ל על כוחה של הצדקה רבי מאיר הלך למקום אחד ששמו ממלא
ראה שם אנשים כהנים שהיו מתים בקיצור ימים ושנים כשהם בחורים, אמר להם:
כנראה שממשפחת עלי הכהן אתם, שנאמר בהם "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים"
אמרו לו: רבי יתפלל עלינו ונחיה אמר להם בני לכו תעסקו בצדקה ותזכו לזיקנה
ושיבה, שנאמר: "עטרת תפארת שיבה ודרך צדקה תמצא". וכך מובא באבות דרבי
נתן: מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל לתת צדקה לעניים פעם אחת היה מפליג באניה
ובאה רוח סערה והטביעה את האניה בים, ראה רבי עקיבא ובא בפני בית דין
להעיד על אשתו שתנשא והנה בא אותו חסיד ועמד על ידו, אמר לו רבי עקיבא: לא
אתה הוא שטבעת בים? אמר לו: הן, אולם הצדקה שעשיתי היא שהעלתני מן המים
אמר לו מאין אתה יודע? אמר לו כשנפלתי לעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מאת
גלי הים ואחד אומר לשני, רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים ליבשה מפני שעשה
צדקה כל ימיו פתח רבי עקיבא ואמר ברוך שבחר בתורה ובמצוות ובדברי חכמים
הקיימים לעד לעולם שנאמר "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו"
ונאמר וצדקה תציל ממות".
וידוע מעשה על איש עשיר גדול שבנו חלה בחולי גדול ובא לפני רב והרב ציווהו
לתת צדקה ונתן סכום מרובה לצדקה ואחרי כן, מת בנו בא אותו עשיר בפני הרב
בטענה ובדרישה הרי צדקה תציל ממוות ומדוע בני מת? ענה לו הרב במשל ונמשל
איש חכם בקיץ חוטב עצים בכדי שיהיו יבשים ונוחים להסקה אדם שאינו חכם בחורף
שקר לו הולך וקונה עצים, אשר רטובים הם ואז קר בבית ויש ריח לא טוב ואדים
מזיקים, כך צדקה, צריך לידע לתת אותה עוד לפני הבעיה, כך שבשעת הבעיה קלה
היא בפני האדם וישועה גדולה באה לאדם בלי אף טענות.