חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
פסקי בעל הבתים · סימן שפו
א. השף מטבע של חבירו אפי' אגבהיה בידים פטור ודלא כש"ך וקצוה"ח שכתבו דבאגבהה מוגזל גזלה והשבה בעי למיעבד ואם נפחתה לאו השבה היא סעיף א'
ב. מזיק שעבודו של חבירו חייב אפי' באפותיקי סתם ולא כש"ך דוקא באפותיקו מפורש חייב
ג. הזורק כלי של חבירו מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות ובא אחד וסילקן הזורק והמסלק משלמין דמי הכלי יחד כ"א חצי נזק. סעיף ג'
ד. הזורק מטבע של חבירו לים פטור אפי' למאן דד"ג אע"ג דצריך ליתן שכר להעלותה פן הים דדמי למכה בהמת חבירו דמשלם נזק ואם רפאה אינו משלם לו אע"ג דגורם ליתן שכר לרופא, מיהו היינו דוקא כשעצם הדבר לא הוזק ולא נפחת פחת דלא הדר אלא שצריך להוציא הוצאה עד שתשוב לקדמותה אבל ע"י ההוצאה תשוב לבראשונה ודלא יהא ניכר בה שום היזק, בכה"ג דוקא פטור דכיון שעצם הדבר לא נשתנה והוצאה הוא דחשיב כגרסא אבל היכי שעצם הדבר הוזק בפחת דלא הדר, אז חייב גם על ההוצאה. שם
ה. זרק כלי מראש הגג ובא אחר שיברו במקל הזורק חייב והמשבר פטור ובזורק תינוק ובא אחר והוא האחרון חייב מפני שקירב מיתתו והחילוק ביניהם מבואר דחיוב מיתה לא בא בכדי לשלם ההפסד אלא לכפרה באה וכל זמן שאדם חי אסור לקרב מיתתו והמקרב ראוי לכפרה משא"כ תשלומי נזקין באים לשלם שווי הפסד ובאם שיבר כלי העומד בלא"ה לא' הפסידו מידי. סעיף ד'