חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
פסקי בעל הבתים · סימן שלא
שכר פועל ופסק לו עשרה זהובים לילך למקום פלוני והשליח אמר שדעתו שיתן לו הוצאה לדרך חוץ מן השכירות והמשלח טוען שלכך פסק עמו שכר הרבה שלא הי' ראוי ליתן אפי' שבעה זהובים רק מפני שלא יתן לו ההוצאות, הדין עם המשכיר, ולא דמי להא דאמרי' גבי פועלים דאפי' הוסיף על שכרן לא מצי בעה"ב לומר אדעתא דלהשכים הוסיף, דהיינו דוקא התם משום דפועלים טוענין אדעתא דעבדינן עבידתא שפירתא הוספת וגם לדבריהם יש במה לתלות שהיתרון הוא לצורך אחר אבל בנ"ד דלא שייך לתלות בעבידתא שפירתא כיון דלא למלאכה נשכר לו ומשו"ה אמרי' דלשם הוצאות הדרך ניתן דלתלות שנתן לו מתנה בעלמא לא אמרי' וגם דמים מודיעים לא שייך כאן, דלא שייך זה כ"א היכי שרוצה לעיולי בזבינא מידי אחרינא שלא מכר לו בפירוש כגון גבי צמד שהמוכר לא אמר כ"א צמד והלוקח רוצה לעייל גם בקר אבל בנ"ד שבעצם השכירות לא זה בא להוסיף ולא זה לגרוע רק שמסופקים אנו על אם למתנה או לצורך הוצאה ניתן היתרון פשיטא דכל היכא דאיכא למיתלי לא לשם מתנה תלינן סעיף א