חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
פסקי בעל הבתים · סימן רצא
א. גם שומר פטור על היזק שאינו ניכר. סעיף א'
ב. שומר צריך קנין מן התורה כשהדבר הוא בבית בעלים לכו"ע, ולענין חזרה תליא בפלוגתא, לתוס' מועיל משיכה דלא מצו תו לחזור ולרמב"ם י"ל דגם משיכה לא מהני לענין חזרה. סעיף ה'
ג. שאילה בבעלים לא שייך כ"א במקום שהשעבוד של הבעלים בא מרצונו כגון שתלא ואומנא שמרצונם נשתעבדו לעשות מלאכות אנשי העיר, וכן ברב לתלמידו שמרצונו הכניס עצמו בכלל השעבוד ללמוד עמו, ובאשה לבעלה נמי הוי ברצון מה שנתרצית להנשא ולהכניס עצמו לשעבוד אבל בבן לגבי אב שלא הכניס עצמו מרצונו ורק התורה הטילה עליו חיוב ושעבוד לא שייך לומר בכה"ג שאילה בבעלים. סעיף כ"ג
ד. אשה נשואה לבעל אם פשעה בשל בנה אינה נפטרת מטעם שאילה בבעלים דכל זמן שהאב חי אינו משעובד לעשות לה תמיד דשמא בעת שצותה לעשות דבר עבורה יצוה אז האב שיעשה עבורו ומחויב להניחה כבוד אמו ולעסוק בכבוד אב וא"כ אינו משועבד לו תדיר, אבל אב שפשע בשל בן איה"נ דפטור מטעם ש"ב. שם
ה. מה ששומר שכר מחויב בגניבה ואבידה עושהו לדין שמירה בבעלים אע"ג דטרחות הגוף אין מוטל עליו שם
ו. שש"ל ואיכא עדים שנאנסה אפי' בכה"ג אינו פטור כ"א באונס דלא בא מחמת הפשיעה אבל בבא מחמת הפשיעה חייב אפי' בכה"ג דאיכא עדים ולא שייך טעם דאנת מהימנת בשבועה כיון דאיכא עדים ולא צריך שבועה סעיף כ"ו
ז. שומר ש"ל והשומר השני מיעט בשמירתו חייב אפי' ברגיל להקפיד אצלו דלא שייך אנת מהימנת היאך לא מהימן. שם ח. היכי שאינו יודע השוכר אם מתה כדרכה פטור שם ט. שוכר פרה והשאילה לאחר והשואל שלח בה יד לא מחייב השוכר כיון שלא עפ"י דבורו נעשה דדוקא היכי שלא שמרה כראוי החיוב על השוכר כאילו הי' אצלו ולא שמרה אהל אם השמירה היתה כראוי אלא ששלח בו יד מה שייך זה לשוכר שם י. בשמירה בבעלים אינו חייב גם על שבועת השומרים דבבעלים לא הוי שומר כלל אלא כאינש דעלמא סעיף כ"ח