אור ברסלב
חושן אהרן חלק ב הלכות ערב › סימן קלא

חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין

הלכות ערב · סימן קלא

סימן קל

סעיף ב' במחבר האומר לחבירו ערבת לי והוא חומר לא ערבתי וכו', והנה בשעה"מ כתב דהוה"ד אם אומר לחבירו ערבת לי בתורת ערבות קבלנות ואין אני רוצה לטרוח לגבות מן הלוה והלה אומר לא הייתי אלא ערב סתם ויש נכסים ללוה ותגבה מן הלוה עצמו דבכה"ג נמי צריך הלה לישבע שלא היה אלא ערב סתם ולא אמרינן דלא הוה כפירת ממון כיון שיכול לגבות מן הלוה עצמו דחסרון טרחא הוה נמי כממון גמור, וראיה לזה מב"ק (דף ק"ח) בנגנבה באונס והוכר הגנב אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע ופרש"י דהוכר הגנב ויכול לכופו ולהוציא ממנו רצה נשבע והבעלים יפרעו מן הגנב רצה עושה עמו דין ומשלם לבעלים והוא יפרע מן הגנב וכו', הרי לאביי דסובר דשומר חנם א"צ לטרוח להוציא מן הגנב אם לא פשע, מ"מ צריך לישבע אם אינו רוצה לטרוח להוציא מן הגנב כדקאמר רצה נשבע, אלמא אף שאין כאן חילוק אלא מי יטריח להוציא הממון מן הגנב דהא הבעלים יכולים נמי להוציא הממון מן הגנב, ואפ"ה צריך השומר חנם לישבע שלא פשע אף שאין כאן כפירת ממון גמור, וא"כ הוה"ד לענין ערבות כיון שהוא טוען אתה צריך לשלם לי והלה טוען תגבה מן הלוה עצמו חייב לישבע היסת או שבועה דאורייתא אם מודה במקצת, ויש לדחות ראיה זאת, חדא דהתם דמיירי בגנב דרגילות שהוא אלם ובע"ד קשה, משו"ה הוה שפיר קפידא מי שיטרח לדון עמו, והכי דייק לשון הרשב"א שם וז"ל ומסתברא דעושה דין עם הגנב קאמר, כלומר שחייב לטרוח ולדון עם הגנב משום דלעתים הגנב אלים וקשה ואין הבעלים רוצים לטרוח ולדון עמו עכ"ל, וכ"כ בשמ"ק ע"ש הראב"ד וז"ל עושה עמו דין השומר עם הגנב ולא יטרחו בעלים לדון עם הגנב והענין שהגנב קשה להו להוציא ממנו וכו' עכ"ל, הרי משמע שדוקא בגנב משום דסתמא אלם הוא הוה זה קפידא, משא"כ באינש דעלמא באמת לא חשיב זה קפידא ליטרח ולדון, וכמו בערב מה לו למלוה אם ידון עם הערב או עם הלוה, סוף סוף הוא בא לידי טרחת ב"ד, דהא חזינן דהערב אין משלם מרצונו בלא ב"ד א"כ מה קפידה יש אם יבא לב"ד עם הלוה או הערב, ולכן לא חשיב זה כפירת ממון, ובפשוטו י"ל דהתם מיירי כשאין להגנב ממה לשלם ולכן הוה נ"מ גדולה לשומר דנשבע ונפטר והבעלים לא ישתלמו מן הגנב, וכ"ה בשמ"ק שם בשם גאון וז"ל ואם רצה דאין לו לגנב כלום לשלם נשבע שומר ופטור, משא"כ בנ"ד שגם ללוה יש לשלם בכה"ג אין שום קפידא ויכול הערב לדחות למלוה שיגבה מן הלוה וא"צ לישבע ע"ז דלא חשיב זה כפירת ממון כלל, כיון דגם הערב אין משלם מרצונו והולך עמו לב"ד, א"כ מה קפידה למלוה אם ילך לגבות מן הלוה גופא כיון דגם ללוה יש ממה לשלם וגם אינו איש אלם טפי מן הערב מה קפידה יש בזה ופשוט דבכה"ג לא מקרי כפירת ממון כלל וא"צ לישבע כן נ"ל:

תוכן העניינים

חושן אהרן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה