אור ברסלב
חושן אהרן חלק ב הלכות אונאה ומקח טעות › סימן רכח

חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין

הלכות אונאה ומקח טעות · סימן רכח

סימן רכז

סעיף ו' במחבר ואף לגנוב דעת הבריות בדברים כו', עיין בב"ח כאן שכתב דאין זה אלא לישראל אבל לעכו"ם לחנופי לו אין איסור בדברים ע"ש. ונ"ל להוכיח כן מרש"י (גיטין דס"ב) בד"ה שלמא למר שכתב וז"ל ולא היה מתכוון לברכו אלא לבו היה לרבו. ובתוס' שם השיגו דהא זה הוה גניבת דעת הבריות ע"ש. אע"כ שבדברים בעלמא אין איסור משום דרכי שלום כדמיירי התם ודו"ק:

סעיף י"ד במחבר במקום שנהגו שכל מי שקונה דבר טועמו תחלה מותר לערב בו אבל אם אין הכל טועמים לא, והנה המ"מ (פט"ו מהלכות מכירה) הביא בשם י"א דבדבר שיכול להבחינו ולנסותו לאלתר ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר, והובא בסמ"ע לקמן (סי' רל"ב סק"י) ע"ש, ובס' מעיני החכמה הבין שהמ"מ יליף זה מדבר הנטעם דהכא, ולזה הקשה דלא דמי כלל, דהא הכא היינו דוקא במקום שהכל נוהגים כן ואם יש מקצת אנשים שאינם טועמים אסור וכמבואר להדיא במחבר, ובמחכ"ת לא עיין בזה, דאיך יעלה על הדעת שהמ"מ למד זה מדין דהכא, דהא הכא מותר לערב אפי' לכתחלה, והמ"מ רק אינו חוזר קאמר, אע"כ דהכא מיירי במקום שנהגו לטעום ולהכי מותר לכתחלה, ודין דהמ"מ הוא רק מסברא. דכיון שהוא דבר שבידו להבחין אעפ"י שלא נהגו להבחין מ"מ מאי שנא משהה בכדי שיראה ולא הראה דאינו חוזר עוד, ה"נ כיון דבידו להבחין ולא בחן מכלל דנתרצה ע"ז, דהא ודאי כל לוקח רוצה להבחין מקחו, ואם אינו יודע בעצמו להבחין יראנו לתגר, דמשו"ה לאחר ששהה כדי שיראה אין יכול לחזור, ובמקום שיוכל בעצמו להבחין איו צורך לשיעור כדי שיראה ואינו חוזר אבל לכתחלה אסור לערב על סמך זה כיון שלא נהגו לטעום וזה פשוט ועפ"ש בפ"ת לקמן סי' רל"ב בשם השבו"י ונה"מ:

תוכן העניינים

חושן אהרן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה