אור ברסלב
חושן אהרן חלק א הלכות הרשאה › סימן קכו

חושן אהרן חלק א· הרב אהרן וואלקין

הלכות הרשאה · סימן קכו

סימן קכה

סעיף א' במחבר וכן אין הנותן יכול לחזור ולמוחלו כו', ועיין בש"ך ס"ק י' שהוכיח ממ"ש הרמב"ם (פ"ה מהלכות אישות) דאם קידש לאשה במלוה במעמד שלשתן דמקודשת מכלל דסובר דאינו יכול למחול, כשמכר במעמד שלשתן דאי יכול למחול לא היתה מחודשת דהא לא סמכה דעתה דאשה, ולעיל (סי' ס"ו ס"ק צ"ז) הביא להקשות דהא מדברי הרמב"ם (פ"ו מהל' מכירה) משמע דסובר דמוכר שטר חוב יכול למחול אפילו כשמכרו במעמד שלשתן, ועיין מה שכתבנו בחדושנו שם ליישב סתירת דברי הרמב"ם, והעלית דהרמב"ם סובר דיכול למחול, ומהא דמקודשת אין ראיה ע"ש, ובעיקר הדין אם יכול למחול כשמכר במעמד שלשתן נ"ל דתלוי בשני הטעמים על הא דיכול למחול כל שטר שנמכר, דלשיטת ר"ת משום דשעבוד הגוף נשאר אצלו וממילא פקע שעבוד הנכסים, וא"כ במעמד שלשתן שהלוה כאן ונתרצה הרי הוא נשתעבד מעתה להלוקח משו"ה אין יכול למחול ולטעם השני משום דמכירת שטרות הוא דרבנן, א"כ מעמד שלשתן דהוה נמי מדרבנן יכול למחול, והרמב"ם דסובר כטעם השני משו"ה סובר דיכול למחול, וראיתי בריטב"א בקדושין שכתב נמי דמעמד שלשתן שעבוד דלוה הוא ואין יכול למחול ע"ש:

סעיף י"ג במחבר יש מי שאומר שנאמן לומר טעיתי במיגו דפרעתי כו' ויש מי שאומר דאינו נאמן, הנה דיעה הראשונה הוא התוספת (גיטין די"ד) בעובדא דהנהו גינאי דעבדי חושבנא, ודעה האחרונה הוא שיטת הרי"ף שם דהוכיח מהתם דטעיתי לא מהימן דאלת"ה כל שטרי דעלמא יהא נאמן לומר שטעה ע"ש, והמפרשים הקשו על הוכחת הרי"ף דהיאך מדמה הכא לשאר שטרי הא בשטרא ליכא מיגו דפרעתי די"ל שטרך בידי מאי בעי, וכאן אית לי' מיגו, ומחמת זה רצו להוכיח בדוחק דס"ל להרי"ף סתם קנין לכתיבה עומד וא"כ גם כאן ליכא מיגו, ועיין בש"ך לעיל (סי' פ"א סק"ס) ואמנם דוחק גדול לומר הכי דהכא דהקנין נעשה לקיום המעמד שלשתן לא אמרינן דעומד לכתיבה וכמ"ש הפנ"י, ועיין בחדושנו. לעיל (סי' פ"א) שכתבנו ליישב דברי הרי"ף וגם קושית המוהרי"ט שהביא הש"ך כאן סקנ"ח בדברים ברורים בעזה"י:

תוכן העניינים

חושן אהרן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה