חושן אהרן חלק א· הרב אהרן וואלקין
הלכות דיינים · סימן ב
בסמ"ע סק"ג, דאף דאין כל העם פרוצים אלא יחיד מהם יכולים לענוש אותו היחיד ולקונסו וכו', ועיין בתומים שהקשה כיון דהטעם דרשאי לעשות כן הוא מפני צורך השעה, ואין שייך זה כ"א בצבור אבל ביחיד מה צורך השעה יש בזה ע"ש, ויש ראיה לדברי הסמ"ע מרש"י (סנהדרין דנ"ח) אההיא דרב הונא קץ ידא, כתב רש"י שאדם אחד היה רגיל להכות את חבירו וקנסו בכך כמ"ש ב"ד מכין ועונשין כו', הרי מבואר כהסמ"ע דגם אם יחיד פרוץ בדבר דיש לענשו משום סייג וגדר: