חופת חתנים· רבי רפאל מילדולה
סימן כ
דיני רואה דם בשעת תשמיש:
כאן נשנית משנ"ה הצריכה אם ראתה דם בשעת תשמיש מי יודע ישוב ונחם ונסלח לו והרואה מחמת תשמיש בתלתא הויא חזקה וכתב לה כריתות ונתן בידה:
א הבועל את הבתולה כמה פעמים וראתה דם מחמת תשמיש לעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש ואם אח"כ תראה ג"פ מחמת תשמיש הוחזקה להיות רואה דם מחמת תשמיש ואפי' אם לא פסקה לראות פעם אחת אם אין לה צער כלל בשעת תשמיש הרי היא ככל הנשים ולא תליא בדם בתולים וכן כתב הט"ז והש"ך ואם ראתה ג"פ רצופים סמוך לתשמיש מיקרי לדידן רואה מחמת תשמיש ונאסרה על בעלה ותתגרש (ולענין כתובה עי' באה"ע סי' קי"ז) ותנשא לאחר. נשאת לאחר וראתה דם מחמת תשמיש ג"פ רצופים אשורה לשמש גם עם אותו בעל אלא תתגרש ותנשא לג' ואם גם עם השלישי ראתה דם מחמת תשמיש ג"פ רצופים לא תנשא לאחר אלא אסורה לכל עד שתבדוק (ועי' בש"ך סק"ז) ואין חילוק בין אם ראתה ג"פ מיד שנשאת ובין נתקלקלה אח"כ וראתה ג"פ וכל זה לא מיירי אלא בראתה סמוך לתשמיש וידוע בודאי שראתה סמוך לתשמיש אבל אם לא ראתה סמוך לתשמיש אלא במופלג בדקה עצמה ומצאה דם אע"ג די"ל דראתה בשעת תשמיש מותרת לאחר טהרתה תמיד ודינה כמו שאין לה וסת וכ"ש באשה שראתה ג"פ בבוקר בליל טבילתה כשקמה ממטתה מצאה על כתונת שלה ריבוי דם שהיא מותרת. שוב כ' הגאון וכו' דאף אם תשמש אשה זו עוד פעם אחת או ב' ותמצא מיד בשעת תשמיש דמותרת ולא אמרינן אגלאי מלתא למפרע שהיה ג"כ בשעת תשמיש אלא ימים הראשונים יפלו וכ' הש"ך וסיים ז"ל והדבר פשוט דכל היכא דלא מקרי רואה מחמת תשמיש אפי' ראתה כמה וכמה פעמים מותרת ע"ש וכיצד היא הבדיקה ושאר דינים בזה ראיתי שלא להעתיקם כיון דמלתא דלא שכיח כ"כ הוא:
הרואה דם בשעת תשמיש מותרת לשמש פעם ב' כשתטהר מיהו מיחש חיישי' חדא זימנא אחר ראייתה כגון אם ראתה פ"א או פעמים בליל של טבילתה כשהגיע טבילתה אחרת צריכה לפרוש לילה של טבילתה וא"צ לפרוש ליל של טבילה שלישית דכל מידי דלא קבעה וסת לא חייש אלא חדא זימנא (ש"ע) ואם ראתה ג"פ כל פעם בביאה ראשונה שלאחר טבילתה (ומיירי שלא היו רצופים ובנתים היו ביאות של היתר אפ"ה לא מהני. ט"ז) אסורה לבעלה כאלו ראתה ג"פ רצופים שהרי א"א לה לטבול ולשמש עמו שהרי היא רואה כל פעם אחר טבילתה הג"ה וע"ש בבאר הגולה:
שם שלא אמרו שתתגרש מהראשון אלא להקל עליה דהיינו אם תבדוק תחת הראשון שמא תמצא דם בראש המכחול ותהא אסירה לכל אדם ע"כ התירו לה שתנשא לאחר בלא בדיקה אלא אחר הג' שבלא"ה אין לה תקנה אז (או) תכנס עצמה בספק זה אם תמצא דם בראש המכחול. מהורש"ך ח"א:
שם במה שכתב בפנים ועיין בש"ך ס"ק ז' וז"ל אם רוצה לבדוק עצמה בעודה תחת הראשון אחר ששמשה ג"פ הרשות בידה ומותרת לו. ש"פ:
כתב הרב השיורי בהגה"ט ז"ל והאידנא לא סמכינן וכו' מעשה בא לפנינו ועלתה הסכמתינו לבדוק כהרא"ש ז"ל הר"מ פאדווה וכו' הרב מלובלין דאפי שמשה מ' או ק"פ סמכינן אבדיקה להתירה. אשה ששמשה את ביתה לאחר שנעורה משנתה ואח"כ מצאה דם בבירור גמור שממנה יצאה בעודה ישינה ולא הרגישה בו ואפשר הרגישה בשעת השינה ולאו אדעתה וכ"ש אם היה סמוך לוסתה שצריכין כפרה. הרב הנז' מהר"ם מלובלין. אשה שמצטערת בשעת הטלת מי רגלים ומצאה דם במי רגלים ישים מוך בעומק באותו מקום למעלה מן הנקב שיוצא ממנו השתן ואם תטיל מים אם המי רגלים מצערות אותה משעה שהם יוצאות ונמצא דם בתוך מי רגלים ולא באותו מקום וגם המוך לבן ונקי כבתחלה וגם נמצא פול בתוך מ"ר פשיטא דשריא לבעלה וא"צ לבדוק יותר רק פ"א שיורי סימן קצ"א:
ב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב כרת שיציאתו הנאה לו כביאתו כיצד יעשה נועץ צפרני רגליו בקרקע המטה ושוהה בלא דישה עד שימות האבר ופורש באבר מת וימלא פחד ורתת על העבירה שבא לידו ולא יסמוך עליה רק יסמוך על רגליו וידיו שלא יהנה ממנה ואם פירש ממנה בקישוי ובשוגג שלא ידע שאסור לפרוש ממנה יתענה מ' יום ואינם צריכין להיות רצופים רק כל שבוע ב' ימים כגון ב' וה' ובליל התענית אסור בבשר ויין. ואם לא יוכל להתענות יפדה כל יום בממון שיתן לצדקה כפי ערך ממון שיש לו כי עשיר יתן יותר קצת מעני ויש להחמיר בתשובתו וכל המרבה לשוב זכות הוא לו. והאשה אינה צריכה כפרה. ואם שמשה שלא בשעת וסתה ומצאה אחר תשמיש דם אפי' נמצא על עד שלו מקרי אונס אפילו לא בדקה תחילה ואינם צריכים כפרה לא הוא ולא היא: אם רצה לדחות התענית על ימות החורף מותר וב' ימים וב' לילות רצופים נראה להשוותן כנגד אלו הימים הרב הנזכר: