חופת חתנים· רבי רפאל מילדולה
סימן יט
דיני בדיקה:
הפסק טהרה קתני הכא ובדיקה דקדמא ואתיא ללבישת הלבון:
למה הנדה אינה מברכת על ספירתה וכו' כספירת העומר ע"ש בשיורי ביו"ד סי' קצ"ה בהגהת הטור ובפר"ח ה' פסח סי' תפ"ט:
א שבעה ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו וכך משפטה אם תראה ב' ימים או ג' ופסקה מלראות בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה בהש"מ ובדיקה זו תהיה סמוך לבהש"מ וכן נוהגין לכתחלה ובדיעבד אפי' לא בדקה עצמה רק שחרית דהיינו מיום ב' מראייתה ואילך ומצאה עצמה טהורה סגי בכך ולעולם ילמד אדם להחמיר לכתחלה בתוך ביתו שתהא בודקת ביום הפסק טהרתה במוך דחוק ושיהא שם כל בין השמשות שבדיקה זו מוציאה מידי כל ספק וי"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול אינה יכולה לבדוק תו ללבוש לבנים ולהתחיל למנות מיום המחרת מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה ואפי' שהיא עדיין לא התפללה ערבית וי"א דמותר אפי' עשו הקהל כבר שבת והתפללו וגם היא ונוהגין לכתחלה להזהר ובדיעבד אין לחוש אבל גאון א' כתב דלסברא זאת אם היא התפללה ערבית אין להקל אפי' בדיעבד ואם לא התפללה בדיעבד אין לחוש וכן נראה דעת רש"ל:
ב ראתה יום א' בלבד ופסקה בו ביום צריכה לבדוק עצמה במוך דחוק ושיהיה שם כל בהש"מ ובדיעבד אם בדקה עצמה במוך לבהש"מ ומצאה עצמה טהורה אע"פ שלא היה המוך אצלה כל בהש"מ סגי אבל בדיקת שחרית לא מהני הואיל ולא ראתה רק יום א' ומעיינה פתוח:
הקשה הרב מעדני מלך ז"ל ולדידן מאי נ"מ הא אפי' אשה שרואה כתם צריכה להמתין ה' ימים ואח"כ תפסוק ותספור ז' נקיים (כדלעיל בפנים סי' י"א) ונראה דנ"מ להיכא דחזרה וראתה בתוך ימי הספירה דכיון שלא ראתה רק יום א' בימי הספירה בדיקת שחרית לא מהני אפי' בדיעבד אבל לא ראתה רק כתם אפשר להקל בין בימי הספירה בין בתחלה. ש"ך:
ג בדקה עצמה ביום שפסקה מלראות ומצאה טמאה וה"ה אם ראתה ולא בדקה עצמה ביום שפסקה מלראות ובדקה עצמה לאחר ג' או ד' ימים ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טמאה עד עכשיו שבדקה ופסקה בבדיקה בטהרה ואינה סופרת זו אלא ממחרת בדיקה זו דלעולם אינה סופרת עד שתבדוק אם פסקה ואז מונה למחרתו:
ד האשה שמרבה לבדוק בין בימי ספירתה בין בימים שלא ראתה בהם הרי זו משובחת אע"פ שיש לה וסת קבוע ושאר דיני לבישת הלבון ובדיקתה נתבארו לעיל בסי' ב':