אור ברסלב
חופת חתנים סימן יח

חופת חתנים· רבי רפאל מילדולה

סימן יח

סימן יז

דיני מראות הדמים מראות הדמים שתים שהן ארבע להבדיל בין הטמא ובין הטהור:

א כל מראה אדום בין אם היא כהה הרבה או עמוק טמאים וכן כל מראה שחור ואע"ג דקי"ל כב"ה דמטהרין כמימי בשר צלי וכמימי תלתן כיון שהן נוטים למראה אדמומית ואין אנו בקיאים במראות מטמאינן להו ולא מטהרינן אלא לבן ואפי' אינו לבן לגמרי אלא כמראה בגד לבן שנפל עליו אבק שהוכהה לבניניתו טהור וכן מראה ירוק אסי' כמראה השעוה או הזהב או אתרוג או חלמון ביצה וכ"ש הירוק ככרתי או כעשבים וכן מראה שקורין בל"א בלו"א בכלל יריק הוא ואפי' יש בו סמיכות דם והוא עב הרבה ואפי' הרגישה שנפתח מקורה ובדקה מיד ומצאה מראות הללו טהורה. כתב הב"ח שמ"כ שהאשה שיצאה ממנה סמיכות לבן ועב לאחר שרחצה במרחץ כמו ב' וג' שעות הוא טמא שדרך הדם להתלבן מחמת רחיצה וכ' הט"ז שדבריו תמוהים והמחמיר יחמיר לעצמו ולא יורה כן לאחרים כלל. מיד המציא הב"ח חומרא א' דכשיבואו מראה ירוק ולבן לפני המורה בעודו לח לא יורה בו דבר עד שיתייבש דלפעמים אחר שיתייבש ימצא אודם בקצותיו והשיגו עליו הט"ז והש"ך ופסקו דאין נוהגין כן כלל:

מראה כמראות קליפת הערמונים אם הוא טהור עי' שאלת יעבץ ח"א סי' מ"ד ותמצית דברי הרב שם ז"ל מראה כעין קליפת הערמונים וכמשקה הקאו"י יש להקל ומותר כיון שלמראה הנז' אין לו נטיה לאדמומית אלא לשחרות וכבר שנינו בשחור עצמו דיהה מכן טהור וכ"ש הוא שהרי אינו שחור ולא אפילו דיהה דדיהה שלו אלא שעמוק שלו נוטה קצת לשחרות הדיהה ועוד ק"ו מירוק וכו' ולכן אין להחמיר בו כלל ובכתם פשיטא דלית דחש ליה ע"כ ומי יבא אחרי המל"ך לאסור למה שהתיר מיהו לפקד"נ דצריך התבוננות גדול בחוש הראות שלא יטה כל' לשחרות שהרי מר"ן פ' ז"ל וכן כל מראה שחור והק"ו דמייתי מירוק אי מהא לא איריא דאיכא למפרך דהכי קים להו לרבנן ואין לדון בענינים אלו מלתא למלתא והראיה השחור שאין לו שייכות כלל לאדמומית ודוק:

שם כתיב בפנים אפי' יש בו סמיכות דם וכו' אין הכונה שיש תערובת דם אפי' כל שהוא המהור"ר חיד"א נר"ו בש"ת הנ"ל ע"ש יעב"ץ ה"א עי"ש: שם על החומרא שהמציא הב"ח וכו' עיין בשו"ת מים רבים סי' מ': לענין אם רואים דם בלילה פ' הרב הנז"ל נר"ו ז"ל וענין הלכה עתה שאין טהור אלא לבן וירוק דעת הרב תורת שלמים שיכול לראות בלילה וכן נראה מהטור ומרן ושאר מחברים שהשמיטו דין זה וראוי להחמיר וכן ראיתי לא' קדו' בכ"י שהיה נזהר בזה. אין לסמוך על הנשים בשום בדיקה בכתמים או בשפשוף ברוק כשרוקקת על הכתם וחלף הלך לו ואומרת שזהו סימן שאינו כתם. הגהת כ"י לאחד קדוש הרב הנז'. אשה שמצאה דם על עד שלה ויש לה טחורים תולה בהן וא"צ לבדוק אם דם טחורים בדם שנמצא בבגד והוא ע"ר ותו דדם טחורים משתנה לכמה גוונים הר' הנז' ע"ש:

כ נאמנת אשה לומר, כזה ראיתי ואבדתיו אם הוא מראה לבן או ירוק טהור אבל אם הביאו לפנינו דם והחזקנוהו בטמא או אפי' נסתפקנו אם הוא טמא או טהור והוא אומר ח' פלוני טיהר לי כיוצא בזה אין סומכין עליה וכן אשה זו שמסופקת בדם שלה אין לה לסמוך על חברתה שהראתה לה דמה וא"ל כדם זה שלך הראתי גם אני לפלוני חכם וטיהר מיהו משמע דאם אומרת דם זה או הכתם זה טיהר לי החכם נאמנת:

כתבו התוס' דיכיל לראות דמי אשתו ומביא דבריהם מוהרש"ל ועיין בש"ב הנז"ל סי' קפ"ח אות ז':

ג אם ראתה דם בחתיכה אפי' היא מבוקעת והדם בבקעים בענין שנוגע בבשרה טהורה כיון שאין דרך לראות כן:

ד כל דם היוצא מן האשה בין לח בין יבש טמא ולא עוד אלא אפי' יצא ממנה צורת בריה כמין קליפות או כמין שערות או כמין יבחושים אדומים טמאה ואם יש לחוש משום ילד טמאה לידה ג"כ משום טומאת נקבה אפי' לא היתה בחזקת מעוברת והוא שיהיו נימוחים בתוך מעת לעת ע"י ששורים אותם במים פושרים כל משך מעת לעת שהם בתוכם ושיעור החמום כמו מים ששואבים בקיץ מהנהר או מהמעין ועמדו בבית שתום הבית מחממתן ובחמום של אלו כך הוא שיעור פושרין בימות החורף וסתם פושרים אינם חמין יותר מחמימות הרוק וזה כלל גדול ואם הם קשים כל כך שאינם נימוחים בתוך מעת לעת טהורה אפילו הם נימוחים ע"י מיעוך שממעכן בצפרניו (ואם מעכן בצפרניו ולא נמוחו טהורה וא"צ לבדוק ע"י שרייה):

בד"א שאם לא נמוחו טהורה בזמן שהם יבשים גמורים שאין עמהם דם כלל אבל אם יש עליהם שום לחלוח דם טמאה. ש"ע. וה"ה אם נתמעכו או נמוחו קצתן וקצתן לא נמוחו דטמאה מיהו נ"ל דאם בדקה ג' פעמים כ"מ שראתה ולא נמוחו כלל שוב אינה צריכה לבדוק מה שהיא רואה אח"כ כדרך זה שהרי הוחזקה שדברים אלו אינם דם רק באים ממכה שבגופה ודוקא באשה שיש לה וסת ושלא בשעת וסתה. הג"ה וכ' הש"ך דצ"ע דלא נמצא בשום מקום ופוסק דמחלק הכא בין שעת וסתה או לא וצל"ע. שוב מצאתי בספר אפי רברבי וז"ל ול"ל כיון שעיקר הטעם דאינו דם רק בריה טהורה אף בשעת וסתה דאף גבי דם מכה ס"ל לרמב"ם והרשב"א דטהורה אף בשעת וסתה דקי"ל וסתות דרבנן וכ"ש בכה"ג דטהורה לכ"ע עכ"ל:

ה בד"א שצריך בדיקה בשרייה במפלת כמין קליפות ושערות אבל חתיכה דם אעפ"י שקשה ואינו נמוח טמאה וי"א שגם לזה צריך בדיקה בשרייה אם היא חתיכה קטנה כשיעור שפופרת קנה דק שבדקה וכ' הש"ך דבירושלמי מוכח להדיא כסברא הראשונה וגם לישנא דש"ס משמע הכי עי"ש:

תוכן העניינים

חופת חתנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה