חופת חתנים· רבי רפאל מילדולה
סימן יא
דיני חופת נדה:
והן עונשין מן הדין שמירה מעליא לאשר איננה טהורה לך לך אמרינן לנזירא:
א כשר הדבר שהאשה לא תנשא עד שתטהר אבל עכשיו המנהג שלא לדקדק ואין ממתינין ועושין חופת נדה (עיין למהר"י עייאש זלה"ה בשו"ת בית יהודה ח' אה"ע סי' ג' ובנ"א ס' ס"א הג"ה ב"י ס"ק י' ובס' מ"ד בהג"ה ב"י ס"ק ד') אלא דאם עבר וכנסה תוך הז' נקיים וכן חתן שפירסה כלתו נדה קודם שבא עליה לא יתייחד עמה אלא הוא ישן בין אנשים והי ישינה בין הנשים וי"א דאם היתה טהורה כשנשאה ולא בא עליה ופירסה נדה אח"כ אינה צריכה שימור עוד דהא חזינן דלא תקיף יצריה כיון שלא בא עליה עד השתא והמחמיר תע"ב כ"כ רמ"א וכן דעת הש"ך אבל הט"ז כתב דאין זה בכלל המחמיר תע"ב אלא דין גמור הוא שצריך שמירה ואין לחלק בזה בין בחור לאלמן או בתולה לאלמנה דלא תימא דבאלמן שבעל כבר לא תקיף יצריה ובתולה כלומר דגם הבתולה אחר שבעל בעילת מצוה מותר לייחד אע"פ שלא ראתה דם נדות דדם בתולים חמיר ליה כמו דם נדות:
כתוב בפנים וי"א דאם היתה טהורה וכו' מדברי הרב תה"ד בתשובה נראה דבעינן דלא בא עליה לפחות ג' לילות עי"ש והרדב"ז בח"א סימן קס"ד כתב ז"ל אם נשא אשה חדשה ולא בא עליה עדיין ושהה אחר החופה כמה לילות ולא בא עליה ופירסה נדה דעתי להתיר כיון דחזינן דלא תקיף ליה יצריה אפילו בשעת החופה וכו' עוד כתב שם ז"ל והוי יודע שאם פירסה נדה בתוך ימי חופתה אפי' שעברו עליה ב' או ג' לילות או יותר כיון שעדיין לא עברו כל ימי החופה היא ישנה בין הנשים וכו' ע"ש ודו"ק:
ב י"א שאסורה לייחד עמו ביום כמו בלילה ואין צריך להיות שתי שמירות רק הוא בין האנשים או היא בין הנשים ואם אינם ישנים בחדר אחד אינם צריכים שמירה כלל וי"א דבלילה צריך שתי שמירות וביום מותר להתייחד והמנהג ליקח קטן אצל החתן וקטנה אצל הכלה ואין מתייחדין ביום בלא קטן או קטנה וקטן שאמרו כתב הש"ך משם הב"ח דצריך שידעו טעם ביאה ושאין מוסרים עצמם לביאה. ומחזיר גרושתו נמי צריכה לישב ז' נקיים אלא דהט"ז כתב דאם עבר וכנס תוך הזמן דנראה דא"צ שמירה כיון דכבר בעלה כשהיתה אשתו פעם הראשון לא תקיף יצריה עכשיו כ"כ וא"צ שמירה כנ"ל ע"כ. ולענין נתינת טבעת הקדושין אם אינה טהורה כתב הכנסת מדרשות מהרי"ל דאינו נוגע בה אך מניחה מעצמה ליפול באצבעה ובבה"ט כתב אנן לא נוהגין כן אלא שהחתן בעצמו נותן הטבעת באצבעה ומיד מתרחק ממנה וכתב הכנסת ז"ל והוי יודע דאפי' לפי מנהגינו לישא נדות דוקא כשרוצה לישא עכשיו וא"א לה להטהר כגון שלא עברו ימי נדותה ולבונה אבל אם עברו ויכולה היא לטבול ואעפ"כ אינה רוצה לטבול לסבה אחרת ראוי לחוש לדברי הרמב"ם שלא תנשא עד שתטהר וכן עשיתי מעשה ע"ש: