חומת אנך על משלי· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק כט · פסוק ז
יודע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת. אפשר במשז"ל דא"ה טוענים מעשה שמים עדיף ואם הקב"ה אינו אוהב את הע"ז למה אינו מבטלה וכן אם אוהב את העניים למה אינו מפרנסן. אבל ישראל אנו אומרים מעשה אדם עדיף ולזכותינו ציוה לנו הקב"ה לאבד ע"ז ולפרנס העניים. וז"ש יודע צדיק דין דלים שהקב"ה רוצה לזכות אותנו לפרנסן. ורשע בטענה זו אם אוהב העניים למה אינו מפרנסן אינו נותן צדקה והוא רשע דמזה יבא לעע"ז דאם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה ולא יבין דעת דמעשה אדם עדיף ובזה תלוי לעע"ז. א"נ בסגנון אחר בטענת טורנוסרופוס פ"ק דע"ז דיש לנו דין עבדים ואם המלך כעס על עבדו אין לרחם עליו והשיב לו ר' עקיבה דיש לנו דין בנים וכל המרחם על בן המלך יש לו נחת רוח למלך. וז"ש יודע צדיק דין דלים שיש להם דין בנים ומצוה לרחם עליו אבל הרשע לא יבין דעת וסבר דיש לנו דין עבדים והוא רשע דא"כ לא יש תשובה שהתשובה הוא מטעם דיש לנו דין בנים ואב שמחל על כבודו כבודו מחול וזה שסבר דיש לנו דין עבדים לא יש לו תשובה ולכך קראו רשע לא יבין דעת: