חומת אנך על משלי· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק כט · פסוק א
איש תוכחות וכו'. יש מי שפירש דאיש תוכחות יובן למוכיח ולמי ששומע התוכחות אם למוכיח ר"ל שיוכיח לבני אדם שלא יעשו עבירה פלונית והוא עושה אותה עבירה בסתר ומראה לבני אדם שהוא נקי וצדיק עד שהוא ראוי להוכיח והוא שטוף באותם העבירות ומקשה ערפו. ייעד לו העונש הנמרץ שפתע פתאום ישבר ואין מרפא. ואם לשומע התוכחות ואינו מקבל התוכחה אלא יחזיק בהן באותן העבירות אחר שכבר שמע דהם אסורים חמורים ויש להם עונש כך וכך ועכ"ז לא חזר זה ענשו פתע ישבר ואין מרפא וכמ"ש בגמרא מי שלקה ושנה וכו' עד שכריסו נבקעת: