אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

סז

סו

רביעי' כתב מ"כ וז"ל בענין בשר ודגים באשר חמירא סכנתא מאיסורא אם יש לשער בששים ככל איסורים שבתורה לא אדע מה קשיא למר והוא ידע את מקומו מה שפסק א"ו הארוך כלל כ"ג להדיא גבי תערובת דגים ובשר שמבטלין בס' א"כ מהיכי תיתי לזוז מדבריו ולומר דלא יתבטל בס' אע"ג דחמירא סכנתא מאיסורא אם אזלא ליה הטעם אזלא ליה הסכנה וע"כ אתה צריך לומר דלא נאסר טעם דגי' בבשר או איפכא אלא טעם שהוא כעיקר ואית ביה ממש דהא לא נאסר אלא כשנתבשלו ביחד אבל לא כשבלעו טעם מן הכלי אפי' ברותחין כדאי' באו"ה הנ"ל דאפי' לכתחילה רגילין לבשל דגים ביורה של בשר ב"י מקונחות וגם אין נאסרין במליחה כדמשמע בש"ע מטי"ד סי' ע' וגם לא בצלייה כדמשמע שם ס"ס צ"ג ור"ס קי"ו לענין ריחא ש"מ טעם קלוש אינו אוסר בהם א"כ למה נחמיר בבישול יותר מן ס' ואע"ג דתנן נשיכת הנחש אסורה מפני סכנת נפשות ולא יהבי ביה רבנן שיעור ס' להתבטל שאני ארס הנחש דהוא חריף ואתי מכח חיוני ומבצבץ טפי להיות נע ונד ופורש ממקום למקום כיריית חץ בכל הגוף כדפרש"י שנושך חבורה קטנה ברגלו ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו ובזה מתורץ מה שהקשה בד"מ על פסק או"ה כדמייתי בט"ז סי' קי"ו ס"ב אבל דבר שאינו ארס אע"פ דהוא סכנה נראה פשוט שמתבטל בס' כשאר איסורי' שנאבד טעמו בס' שאין לך נותן טעם יותר מבצל וקפלוט ושיערו רבנן בששים והא דמסתייע בד"מ ממה דפסק מהרי"ל בשלחופית של דג שנפל לתוך קדירת בשר ואסר כל הקדירה אין ראיה מוכרחת דאפשר דלא הוי התם ששים וחזינן למהרש"ל דמיקל טפי וכתב שאין איסור בבשר ודגים אלא כשאוכלין ביחד ומ"מ כבר פשטה ההלכה כדעת או"ה וכן שמעתי מורים ע"כ כתבתי הנלע"ד הק' שמשון דרשן בכרך:

תשובת שאלה להר"ר שמעון גאכסי דיין במדינת ברוריין:

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה