אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

סו

סה

שלישית כתב מ"כ וז"ל בי"ד ס"ס ת"ב בש"ע בהג"ה כתב מהרמא"י וז"ל ואם חל תענית זה בע"ש דינו כשאר תענית וכו' מיהו אם בפעם הראשון השלים ינהוג כן כל ימיו והנה כאשר שמעתי באשכנז דנוהגין כן אם בחול בפעם הראשון לא השלימו התענית אזי כשחל בע"ש ג"כ לא ישלימו וכן ראיתי נוהגין ורבים השיבו לי שכן משמעות מהרמא"י ז"ל הנ"ל ואני בכל מקום שעברתי במדינת פולין והנמשכים אחריהן נוהגין להשלים התענית בחול ואף בע"ש אם לא שהתענית הראשון חל להיות בע"ש ולא השלימו אזי ינהוג כן כל ימיו כשחל בע"ש עכ"ל נראה מדברי מר דהאשכנזים סוברי' דאין חיוב להשלים התענית יאר צייט וזה לא מצינו בשום מקום גם נוהגין העולם לקבלו בתפילת מנחה וא"כ בעי השלמה מן הדין ואם היה כדבריהם היה למהרמא"י לכתוב בקיצור גבי יום שמת בו אביו או אמו ותענית זה אינו חובה להשלים מיהו אם בפעם הראשון השלים ינהוג כן כל ימיו וממילא הוי ע"ש בכלל אלא ע"כ פשוט הוא דצריך להשלים אם חל בחול כמו שנוהגין בכל מקום להתענות עד צאת הכוכבים והא דא"צ להשלים היינו כשחל בע"ש כדפסק גבי שאר תענית יחיד בא"ח ס"ס רמ"ט זולת אם בפעם הראשון השלים בע"ש כבר קבלוה עלוהי כחומר תענית ציבור והוי קבלה לנהוג כן כל ימיו והכי מסתבר כיון דכבר הוכחתי דבעי השלמה כשחל בחול היאך יתכן פירוש בני אשכנז דאם בחול בפעם הראשון לא השלימו אזי כשחל אח"כ בע"ש ג"כ לא ישלימו וכי יהא חוטא נשכר כיון שעבר עבירה ולא השלים התענית בחול נקל עליו אח"כ כשח"ל בע"ש דא"צ להשלים וזולת זה נחייבנו להשלים אף בע"ש. ויש מפרשים דה"ק אם בפעם הראשון חל בחול דהוצרך להשלים ינהוג כן כל ימיו אפי' כשחל בע"ש וכ"כ רש"ל וב"ח וכן הסכים הגאון מהרי"ש סג"ל בספר לוחות הברית ואם קבלה היא נקבל ואם לדין יש תשובה דהוא מתנגד אל הסברא לחייב את האדם במה שאינו חייב ולא קיבל עליו כיון דסבירא לן שאין ליחיד להשלים תעניתו בע"ש כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה למה נחייב את זה להתענות בשעה האסורה משום שכבר התענה והשלים בשעה שהיא מותרת דהיינו בחול ועדיין לא קיבל עליו חומרא זו להתענות בכניסת שבת מיהו דעתינו בטילה נגד הני אשלי רברבי אפי' הוי פסקי לקולא מכ"ש דאינהו להחמיר אין לזוז מדבריהם:

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה