חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
סה
עוד כתב מ"כ בשאלתו שנייה וז"ל ועוד בענין מחלוקת ר"א ור"י שהביא המרדכי וז"ל שהקשה ר"א וז"ל דלר"י קשה שעל הקרב מותר מפני שאינה פרוסה היכא מרבה מואת כל החלב שעל הקיבה ושעל הדקין הלא אינה פרוסה ע"כ והנה צ"ע ולר"א מי ניחא כי היכא מרבינן לחלב שעל הדקין הלא אינה פרוסה ובע"כ צריך לומר דמואת כל חלב ר ריבויא הוא ומרבה אף שלא כעין הפרט א"כ לר"י נמי לא תקשה עכ"ל. גם בזה לא דקדק מ"כ יפה דלר"א א"צ לומר דמואת כל חלב מרבה אף שלא כעין הפרט כיון דהוא מפרש את כל החלב אשר על הקרב זהו הדבק בו ולא הפריסה כי ההיא כבר נאסר מן החלב המכסה את הקרב אתיא מלת כל לרבויא כעין הפרט חלב הדקין הדבוק בהם אע"פ שאינו פרוסה אלא לרבינו יואל דאינו אוסר כי אם חלב הפריסה ולא מה שתחתיו הדבוק לכרס ק' היכי אתיא מלת כל לרבויי חלב הדקין שאינה פרוסה שלא כעין הפרט ואת"ל דאפשר לרבויי שלא כעין הפרט מסתבר טפי דאתיא לגופיה חלב הקרב והיינו דמסיק ועוד מנ"ל לאוקמי קרא לרבות חלב שעל הקיבה ושעל הדקין אדרבה נימא דאצטריך קרא לחלב שעל הקרב וכו' ואי קשיא לרבינו אפרים הא קשיא איך יאמר דחלב שעל הדקין אינה פריסה והא ר"ע ס"ל אף כל תותב קרום ונקלף ואיהו מרבה לחלב שעל הדקין ש"מ דשם תותב יש לחלב שע"ג הדקין והיינו פריסה לר"י וכ"ת הא גופא קשיא לר"א על ר"י דלפי משמעות דרוש ר"ע משמע דחלב הדקין הוי פריסה ובאמת לא נמצא כן אין זה במשמעות לשונו דא"צ להזכיר כלל תחילת דבריו אם שעל הקרב מותר מפני שאינה פריסה אלא הל"ל בקיצור היכי מרבה וכו' גם יש לתמוה על מ"ש מקודם וז"ל ולקמן אמרינן ריש מעיא באמת' בעי גרירא אע"פ שאין תותב הואיל ונקלף הוא אסור עכ"ל וזהו שלא כדברי ר"ע דק"ל כוותיה דהא איהו מתיר חלב הקיבה אע"פ שהיא קרום ונקלף כיון שאינו תותב והנלע"ד ליישב ע"פ פירש"י דחלב שעל הדקין הוו תותב כשמלה הוא פרוש על הקרב וכן על הדקין בראשין אבל חלב הקיבה אינה תותב אלא חתיכות חתיכות הוא אדוק ושעל הדקין מראשו והלאה היינו מן הכנתא כשמפרישין אותו מהן נשאר מן החלב אצלם ולא תותב הוא אלא אדוק בהן עכ"ל וכן פי' לעיל מיניה וז"ל חלב שעל הדקין כשהמעיים מתחילין למשוך מן הקיבה הוי חלב שעל הדקין ואסור עד אמה מפני שהחלב שעל הקרב שקורין טיל"א מחובר בו והכתוב מרבהו בכללו מואת כל החלב עכ"ל ובזה מיושב דברי ר"א דאינו יכול להקשות בקיצור היכי מרבה ר"ע לחלב שעל הדקין הלא עינינו רואות שאינו פריסה די"ל כיון דבראשן מיהו הוו פריסה כפירש"י לכן אסרוהו הסמוך לו עד אמה אבל הא מיהו קשיא ליה אם שעל הקרב מותר מפני שאינה פרוסה לרבינו יואל אע"ג שהוא סמוך תחת הפריסה מכ"ש דיש להתיר הסמוך לתותב על הדקין היינו דמסיק מנ"ל לאוקמי קרא לרבות חלב שעל הדקין אדרבה נימא דאצטריך קרא לחלב שע"ג הקרב וזהו ג"כ מ"ש מקודם ולקמן אמר שמואל ריש מעיא באמתא בעי גרירא וזהו חלב שעל הדקין אע"פ שאין כל אותן אמה תותב אלא באמצע קצת הואיל ונקלף הוא אסור ואע"ג דלר"ע בעי להיות נמי תותב ס"ל לשמואל אליבא דר"ע דהכתוב מרבה כל חלב הסמוך לתותב אעפ"י שאינו תותב וכ"ש חלב שעל הכרס עצמו שהוא סמוך תחת התותב דבעי גרירא שהוא נקלף ואסור:
ולדברי הרמב"ם אין אנו צריכין לדוחק הזה כי הוא לא הזכיר אמה דבעי גרירא משמע רק קצתה בראשן היכא דהוי תותב והחלב שעל הקרב שקורין טילא מחובר בו ותו לא נאסר טפי כדאית' באשיר"י ובב"י וכן יש לטעון בעד רבינו יואל דס"ל כהרמב"ם בזה ונסתלק תמיהת רבינו אפרים מעליו בזה מ"מ הרמב"ם לא ס"ל כרבינו יואל ואוסר חלב הדבוק לכרס כמ"ש ה"מ פ"ז מהמ"א והובא בב"י
ועכ"פ לדברי הגאונים שפירשו ראש המעיים שצריך לגוררו הוא הטבחייא צריכנא לומר אליבייהו דקרום שעל הטבחייא עם החלב שעליו נקרא תותב לדברי ר"ע ואפ"ה אין לאסור החלב שתחת אותו הקרום דההוא לאו תותב הוא כדפרישנא לעיל וגם אפשר שאינו דומה לחלב במראיהו אלא כלובן כוליא ושומן האליה ועוד היה אפשר לומר דחלב שתחת הקרום בטבחייא אדוק מאוד על כן לא נקרא תותב כדפירש"י גבי שעל הדקין מראשו והלאה לאו תותב הוא אלא אדוק בהן. אמנם כיון דארז"ל חטי דכרכשת' אינו סותם משמע דלאו אדוק הוא ע"כ אמרנו וענינו דבשביל שהוא עשוי קרטין קרטין לאו תותב הוא שצריך להיות בחיבור א' כמלבוש: