חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
סד
שלומך יסגא עד ראש הפסגה, מאין הפוגה, ונס אנחה ותוגה, רק שלמי חגיגה, בנפשו ערגה כשושנים סוגה, ה"ה אהו' ידידי האלוף הנעלה לשם ולתהלה כהר"ר ליב יצו ה' אתו את הברכה שמורה וערוכה:
כתבו דמר קבלתי בעיר בענפעלדי לכן שמח לבי ויגל כבודי בראותי גי"ה ואין ברוחו רמיה וצחות לשונו במענה ראוי כדבש לפי רצויה ומרוב טרדותי אז בעסקי המדינה כי יבא אלי העם לדרוש את חוקי האלהים ואת תורותיו לא יכולתי להשיב למ"כ והייתי כמחריש עד היום הזה שקויתי מצאתי מנוחתי ת"ל שהגעתי לביתי לשלו' אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב יושר דברי אמת להשיב מפני הכבוד כי תורה היא וללמוד אני צריך כאשר יורוני מן השמים וזה תופס שאלתו דמר הנה למנהג פולין והנמשכי' אחריהם שתופסין איסור בחלב הדבוק לכרס שתחת הפריסה וכר' אפרים דלא כבני רינוס לפ"ז קשה דבחלב שבטבחיא דנוהגין בו איסור משום חלב שעל הדקין אמאי נוהגין בו היתר שלא להסיר רק הקרום וכו' הלא מסברא זו יש לאסור החלב שתחת הפריסה שבטבחייא כמו החלב שתחת הפריסה בכרס דמאי שנא עכ"ל:
הנה נכשל מכ"ת בלשונו שהזכיר שם פריסה בטבחייא ולא נמצא בשום פוסק מבואר שם פריסה בטבחייא רק קרום יש תחת החלב שבטבחייא ותחתיו שומן ואין שם פריסה עליו וכן מבואר בדברי ר' אפרים שהבאת לשונו היכי מרבה מואת כל החלב שעל הדקין ועל הקיבה הלא אינה פרושה וגם בגמ' מוכח דשם פריסה לחוד ושם קרום לחוד דהא אמרינן תותב קרום ונקלף ופי' רבינו אפרים תותב היינו המכסה דהוא הפרישה קרום היינו שתחת המכסה והוא על חלב הנקלף ואם אעפ"י כן תקשה דבשומן שתחת הקרום בטבחייא יהא נדון כחלב שתחת הפריסה בכרס דמאי שנא יש להשיב בשלמא בחלב הכרס מצינו שנאסר מפסוק דהחלב אשר על הקרב ואין זה חלב המכסה את הקרב דהוא הפריסה אבל חלב בטבחייא מהיכי תיתי לאסור אי משום שהוא בכלל קרום ונקלף כמו חלב הדבוק לכרס ל"ד דחלב הכרס מתפשט בחיבור אחד ונקלף יחד וכמו כן חלב שעל הקרום בטבחייא אבל השומן שבה תחת הקרום אינו חיבור אחד דמהאי טעמא לא נאסר חלב הקיבה לר"ע כדפירש"י חלב הקיבה אינו תותב אלא חתיכות חתיכות הוא אדוק וכן פי' גבי חטי דכרכשת' ונ"ל חלב שעל חלחולת המוציאה רעי שקורין טבחייא עשוי קרטין כעין חטים ואם ניקבה ואותה חלב סותמה לא מהני וטריפה פה עכ"ל ואע"ג דר' אפרים מפרש מלת תותב על הפריסה ולא לענין להיות חיבור א' כמלבוש מ"מ נצרך גם הוא לסברא זו דהא איהו מפרש תותב קרום ונקלף א' על המכס' וא' על החלב שתחתיו הנקלף ומסיים אף כל מקום שהוא תותב וגם יש קרום וגם יש בו נקלף הוא אסור והיינו דפליגי בקיבה שיש בה קרום וגם נקלף ואין תותב עכ"ל:
והנה באקשתא כ"ע לא פליגי דאסור ופירש"י משום שהוא תותב שאינו מחובר אלא באמצע הקשת וקשיא לר' אפרי' נהי דאינו מחובר מ"מ אינו דומה לפריסה שהוא נקרא תותב לדעתו אלא ע"כ צ"ל דגם איהו מפרש מ"ש אף כל תותב וכו' אינו דומה לתותב הראשון אלא כל שהוא מחובר יחד ונקלף יחד ואינו אדוק מאד אסור כמו דאקשת' משא"כ דאייתרא חתיכות חתיכות הוא אדוק ובזה מיושב דר' אפרים פתח מהחלב המכסה את הקרב תותב או קרו' ונקלף ובאמרו אף כל כללינהו לתלתיהון בחדא תותב וגם יש קרום וגם יש בו נקלף אלא ע"כ ס"ל דהחלב אשר על הקרב תחת הפריסה מקרי ג"כ תותב לפי שהוא בחיבור אחד ואית ביה קרום ונקלף:
ועוד נ"ל דאין לדמות כלל חלב שעל הטבחייא שתחת הקרום לחלב הקרב שתחת המכסה דאפשר חזותו מוכיח עליו דאין שומנו דומה לחלב וסברא זו מצינו בתוס' פ' ג"ה ובאשרי ובמרדכי ז"ל דדוקא חלב דפנות שדומה לשאר חלב ושמא אף תותב קרום ונקלף הוא הוי מיתסר אי הוי קרב אבל חלב היותרת ולובן כוליא ושומן האליה שאין דומין כלל לחלב לא מתסרי עכ"ל. וכן י"ל גם בחלב הכרכשתא שתחת הקרום לכן אף אם הקרום שבטבחייא נקרא תותב עם החלב שעליו מ"מ אין לאסור החלב שתחתיו מהני תרי טעמא דפירשנו: