חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
נט
עוד שאלה הא דקיימא לן בסי' קנ"ז דבר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב שלא יתעסק במשא ומתן במקום שאינו נושא בעול תחת מושל אחד אבל אם הערלים פותחי' לו להביא סחורה לביתם אם זה מותר או אסור. והנה לע"ד נראה פשוט דבכל ענין אסור דלא מצינו חילוק זה בשום מקום באחד מהפוסקי' ראשונים או האחרונים. ועוד דגם דעת הפשוט כן מכרעת דבכל ענין אסור דאי לאו הכי יערים כל יום כמה מיני ערמות ויקפח מחייתם של בני העיר וא"כ יתבטל דין חז"ל שרצו לגדור גדר בפני עושי עול ואם היה זה מותר מה הועילו חכמי' בתקנתם. ועוד דהדין של חז"ל הוא מאחר שאינו נושא בעול עמהם שלא יתעסק עמהם ומה לי אם יאמרו לו להביא סחורה או לא יאמרו לו. ועוד ראיה לזה דבסי' קנ"ז סעיף ז' בהג"ה כתב דאם מוכרי' דעלמא נותנים יותר בזול מוכרי העיר אינם יכולים לעכב היכא שהלוקחי' המה ישראלים אבל לא גוי' ע"כ מסתמא כשמוכר דעלמא נותן יותר בזול אומרי' לו להביא ומ"מ אסור היכא דהלוקחי' גוים וכל זה לע"ד פשוט אלא להוציא מלב החולק. יאיר אדוני באורו אור הבהיר עוד שאלה היכא דבר מתא אחריתי אומר שאינו רוצה לעסוק עוד בעירם והקהל אומר קדירא דבי שותפי היא מי ממנו ישום אורב עליך שלא תתעסק בעירינו אלא תקבל בחרם ואז נהיה בטוחי' שלא תמעול בחרם והנתבע אומר שאינו רוצה לקבל בחרם אלא ישימו לו אורב ואם ימצאהו מתעסק בעירם יקחו הכל ממנו. ויש שאלה הדין עם מי והנה גם בזה היה נראה לי דיפה טענת הקהל לקבל בחרם וכן משמע בהדיא מלשון ש"ת מהר"ם רוטנבורג סי' תתקפ"ג שכתב בכל מיני תוקף יש למנוע לבני מתא אחריתי והכל בכלל ואפילו חרם מ"מ אם לחשוך אדם לומר שאין חרם בכלל מ"מ דינו חרוץ אם היום או מחר יתפס כגנב וכאריה במסתרי' ויעסוק עוד בעירם ולא יקיים הבטחתו שאומר שאינו רוצה לעסוק עוד בעירם אלא יעסוק א"כ נראה מחשבתו שהיא לרמות הקהל אז חייב דוקא לשבע שבועה חמורה כדי להציל עושק מיד עשקו כי הרבה חשו חז"ל לפסידא דרבים כענין מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו וכו' וכענין ספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים וכו' כל זה נראה לע"ד פשוט ומפני אפס הפנאי קצרתי. ואדוני שכל רז לא אנס ליה הוא יעשה למען כבוד שמו יתברך ויאיר עיני המחכים בתשובתו כי בזה יהיה שלו' על דייני ישראל ושכרו הרבה מאוד כה דברי מחותנו הטרוד אליעזר ליפמן בא"א הר"ר יקותיאל זלל"ה מק"ק אויא: