חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
נח
אשאל שאלה מרום המעלה דבני הגולה העולה במסילה בחומרא וקולא יורד במצולה בתלמוד כולא נהיר בקנדילה ובאצטמא לפרזלא.
ה"ה הרב הגאון המופלא עושה פלא נ"י עה"י פ"ה ר"מ ור"ג האב ב"ד במקום מלכות דרבנן מחותני הודי ותפארתי כבוד מוהר"ר שמשון נרו יאיר כאור הבהיר דבצפרא נהיר:
שאלה שני דייני' שנתבררו לישב בדין לדון בין הצדדים ודוקא דין ולא פשר כלל והנה פסקו מה דפסקו ואח"כ צעק בעל דין אחד ואומר שנראה לו שדין זה הוא דין טעות וכן הסכי' עמו דיין אחד אלא שחבירו שיש עמו אינו רוצה לשמוע לו כלל ואמר מאחר שכבר נתנו הפסק דין לכל צד בכתב הוי זילותא דבי דינא והאחר אומר נציע דברינו לפני אחר מחכמי הדור שיראה אם יש טעות בדין אם לאו ואם יאמר שיש טעות בדין נשאל את פיו אם מחוייבי' אנו לחזור עד כאן תוכן השאלה. והנה אציע דברי בפני הוד אדוני והוא ישקול במאזני צדק יכריע ויאיר עיני בהלכה והנה לע"ד נראה מאחר שקיבלו הצדדים את הדייני' לדון ולא לפשר א"כ ודאי קיבלום לדין צדק ולא לדין טעות ומעוקל וא"כ ודאי לא רצו למחול ולוותר אחד לחבירו כלום כי אם מה שיתן הדין וא"כ ודאי אם יתברר שטעו דחוזר הדין ומאחר שזה צועק דטעו בדין חייבי' לשלוח הטענות ופסק דין לגאון אחד ואם יאמר שטעו צריכי' לחזור וכן משמע בהדיא ממ"ש הסמ"ע סי' כ"ה וסי' כ"ג ומה שאומר דהוי זילותא דבי דינא לא חיישינן ליה כלל דהא אפי' רב נחמן שאמר כ"ע לגבי דידי בדיני ממונות כדרדקי דמי כדאית' באיזה נשך דף ס"ו מ"מ אמר אנן אחתינן ליה ולזילותא דבי דינא לא חיישינן כדאי' בחזקת הבתים דף ל"ב. וכן בכמה דוכתי מצינו בגמר' דחזרו ממה שפסקו ואמרו דברים שאמרנו לכם טעות הי' בידי ברם כך הלכה וכו' א"כ אם הראשוני' לא חסו על כבודם אנחנו יתמי דיתמי לכ"ש ע"כ נראה לע"ד דמוטל על הדייני' לשלוח הטענות והתשובת והפסק ליד גדול אחד בארץ ואם יכריע דעת אותו גדול שיש טעות בדין שפסקו הדייני' שצריכי' שניהם לבא עוד פעלם על החתום ויתן בכתב ליד זה הצועק שהדין הראשון נעשה בטעו' אלא כך וכך הן הדברי' כמו שיכריע דעת הגדול כן נלע"ד. ועתה אבקש מהוד יבנה יסוד ויאיר במאוד כאבני איפוד כ"ד מחותנו הטרוד אליעזר ליפמן בא"א הר"ר יקותיאל זלה"ה מק"ק אויא וחונה שם לע"ע: