אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

לה

לד

על מה שהקשה האלוף מהרר"י מפפערשא בשמעתת' דבכורו' דף מ"ד מ"ש התוספו' והוי משמע מכאן דפרת הולך לא"י אבל שאלתי' וכו' דהא פשיטא הוא דפרת יורד מא"י לבבל ולא להפך דהא א"י גבוה מכל הארצות ובבל עמוקה שננערו שם מתי מבול ועוד הביא ראיה ממסכת שבת דף קמ"ה דקאמ' וכולם חזרו חוץ מקוליס האספנין דכיון דלא שדיר שדריה לא סליק מכלל שהמים יורדי' מא"י לבבל דאי מבבל לא"י אמאי לא הלך לשם ע"י שיבולת המים ועוד דלישנא דסליק משמע הכי ועוד אמאי הוצרך לומר שעלו ע"י מדורי דבבל דמהדרי מיא לעין עיטם ולא חזרו ע"י שיבולת המים ועוד מדקאמר מהדרי מיא מכלל שאין זה דרך הילוכם אלא שהמדרון הוא מחזירו לאחוריו. אין בכל זה קושיא כלל והוא שנהר פרת אינו הולך תוך א"י רק על גבול ארץ ונמשך משם לבבל וכן נוכל לומר שנמשך מבבל להקיף את א"י ובוודאי אם היה הולך תוך א"י היו כל קושיותיו נכוני' אבל עתה נוכל לפרש כל הסוגיות כפשטן גם אם נמשך מבבל לצד א"י שגם אם ילכו הדגים בנהר פרת עד הגבול לא יוכלו לבוא תוך הארץ רק בלכתם אל הנהרות הנופלים לנהר פרת בדרך אשר בה גלו לבבל ובאותן הנהרות הם מוכרחים ללכת נגד השיבולת ונוחין להעלותן יותר דרך סולמות וקוליס האספנין אף דרך סולמות לא היה יוכל לעלות ומה שפרש"י שם שנוחין להעלותן דרך סולמות יותר מדרך פרת עצמו כת' כן לפי האמת שפרת יורד מא"י לבבל וה"ק יותר מלהעלותן נגד השבולת בדרך ומשם לנהרות הנמשכין לתוכו שכולו הוא נגד השיבולת ודבר זה פשוט הוא שפרת אינו נמשך תוך א"י כדכתי' עד הנהר הגדול נהר פרת ובפ' כל הנשבעין אמרו על פרת עבד מלך מלך מכלל שאינו נמשך תוך הארץ. ומה שחשב שבבל היא עמוקה מכל הארצות הא ודאי לית' אלא היא עמוקה בערך א"י וראיה שהרי נהר פרת נראה לפי הסברה שהוא נמשך משם והלאה קודם נפלו לים ולשיטת הגמרא בפ' י' יוחסין דף ע"ב דפרת נופל בחדקל במדינת בבל מ"מ חדקל אינו נופל שם אל הים אלא במדינה אחרת לפי מה שהעידו התוכני' שאין ים סביבות בבל והרי ע"כ הארצות ההם הם עמוקים מבבל ומה שננערו שם מתי מבול אין ממנו ראיה על שהיה עמוקה מכולם ואית' במדרש האומר לצולה חרבי ר' יוחנן אומר זה בבל למה קורא לה מצולה ששם צללו מתי מבול משמע קצת שאינה עמוקה מכל הארצות וגם הסברא נותנת כן שהרי היא קרובה לארץ ישראל ולא יתכן שיהיה זו גבוה מכולם וזו עמוקה מכולם. וסוגיא דשמעתת' שם נראה דה"פ דרב פפא איירי באותן היושבי' על נהרות בבל וכדמשמע מלשון רש"י לפי שאותן מקומות מדרון שבבבל מהדרי מיא לעין עיטם שזהו קבלה אצלם שיש סולמות שמשם עולים להדיא לנהר עיטם ואע"פ שהם מתבטלים בתוך המים מ"מ הוא נראה כבזיון ולהכי קרי לי' התוספו' חומרות לומר דאינו אלא חומרא יתירה ואין לאסור מצד הדין ונראה שיש קצת חילוק בין רש"י לתוספו' דלרש"י איירי בסמוך לכל נהרות בבל ולתוספו' לא איירי אלא בסמוך לפרת מדאמרינן בכל דוכתי סולמי דפרת. וכן מצאתי אח"כ בתוספו' פ' כל היד. ובאו התוספו' לומר שאין חומר זה אלא בבבל משום ששם הוא דרך הילוכם להדיא לעין עיטם מש"כ עד"מ נהר ריינוס אע"פ שהוא הולך אל הים ושם הוא מתערב עם מימי פרת ומימי פרת הם נמשכים מן הים כד"א אל מקום שהנחלים הולכי' וכו' ומשם הם חוזרים לעין עיטם מ"מ אין דרך הילוכם להדיא אלא באמצעי' מים אחרים וזהו שדקדקו התוספו' שעל נהר פרת דרך המים ללכת דרך הילוכם לעין עיטם ואינו ר"ל דרך השיבול' אלא דרך הסולמות דהא אסקינן גם בתוספו' שפרת הולך מא"י לבבל זהו פי' סוגיא זו ומ"ש בברכו' אין מי רגלים כלים אלא בישיבה וכו' אין ענינו לכאן כלל דלא אסרו בבבל אלא על מקו' קשה שאינו נבלע ודוקא בסמוך לנהר בבל במקום שרחוק מן הנהר עד שהוא נבלע קודם נפלו לנהר אע"פ שאינו עפר תיחוח שרי ומ"ש שם יעמוד במקום מדרון אין ענין למדרוני דבבבל דמהדרי מיא לעין עיטם דההוא ר"ל הנהרות שבמקו' מדרון כלומר אע"פ שהם נמוכים מאוד מ"מ מחזירי' המים לעין עיטם אבל המדרונות שאין בהם נהרו' הכל נבלע לשם ואין כאן חששא ובזה יסולקו רוב הקושיות שהקשה בענין זה וכ"ת למה לא פירשו דאיירי דוקא בבבל ובאותן שיושבין סמוך לנהרו' לא הוצרך לפרש כיון דיהיב טעמא דהני מדורי דבבל וכו' והתם ע"כ איירי באותן מדרונו' שיש בהם נהרות וכדכתיבנ' וכן מדקאמ' מדורי דבבל מכלל דדוקא מדורי דבבל אבל שאר מדרונו' שבכל הארצות אע"פ שיש בהן נהרות אין המים הולכין דרך סולמו' לעין עיטם אע"פ שכל המים הולכי' דרך סולמות ומה שהקשה עוד למה נקט כלי חרס י"ל אורחא דמילת' נקט ובהכי נמי מתרצא למה לא חש בפרת גופו לפי שאין דרך להטיל מים בנהר דישראל צנועי' והם מסלקי' עצמם לצדדי הדרך ואי ביושב בספינה הא אי אפשר בע"א. הן אמת שאלולא לשון רש"י הייתי מפרש ע"ג כלי חרס מבחוץ ולפי שאינו נבלע בארץ והיינו כמו על מקו' קשה דנקיט בתר הכי כדי ליישב לשון דעל גב כלי חרס אכן רש"י ז"ל לא רצה לפרש כן משום דהיינו דבר קשה. ונרא' ליישב לישנא דעל גב לפי שיש היתר להשתין בעביט של מי רגלי' אם יש בתוכו מים בענין שהם מתבטלי' קודם בואם אל הנהר וכ"ש אם יש בתוכו עפר שהם נבלעי' בתוכו ולהכי נקט על גב כלי חרס כלומ' להדיא על גב החרס בלי היות דבר בכלי שעליו ישתין ופי' זה נכון הוא דומה למ"ש בפ' היה מביא מים חיים אל כלי אלמא מים ברישא והשת' מתרצא נמי למה לא נקט עביט של מי רגלי' סתמ':

ומה שהקשה עוד דה"ל לגמר' לפרושי תקנת' שישתין ע"ג עפר תיחוח או שישפכו המי רגלים לשם אין זה קושיא אם תקנת ההשתנה הי' מפורשת דלא אסר אלא על דבר קשה ואם תקנת השפיכה גם זה אינה קושיא דוודאי לכתחלה לא ישתין בכלי חרס לפי שאין השופך מי רגלים מדקדק בכך לשופכן במקום תיחוח ואדרבה דרכן לשופכן אל הנהר מפני הסירחון ומ"ש בכל זה עפר תיחוח ולא דק דלא בעינן עפר תיחוח דאפי' בעפר שאינו קשה נמי סגי וכבר יש דבר ממוצע בין הקשה והתיחוח והוא רוב קרקעות האדמה והלא לא אסר אלא מקו' קשה מכלל דבדבר שאינו קשה שרי להשתין זה פירוש הסוגיא דרב פפא בבירור בלי ספק והא דאמר אביי איתת' לא תיקום כו' לא האריך לפרש לא תיקום ותשתין משום שהוא מעצמו מובן ועוד שאפשר שעיקר החוצפה היא הקימה שאם יהיה כורעת ומשתנת לית לן בה:

ומה שהקשה דהא אין שייך בושה מפני ינוקא מ"מ חוצפא היא וכענין המשמש מטתו בפני כל חי ומ"ש התוספו' היינו להביא ראיה דאיירי באין מגלה עצמו דהא אין דרך אשה לגלות עצמה וכו' דאי במגלה עצמה תיפוק ליה דאיכא חוצפא אפי' אי לא הוי באנפי ינוקא ואולם סמיכות המימרו' לא ידעתי מה הוקשה לו הרי כולם איירי בענין הנהגת האדם בענין נקביו לקטני' והפירו' שפי' הוא אין לו טעם דפשיט' המשתין על דבר קשה ניצוצות ניתזין והרי בברכות אמרו אפי' בקרקע כל שאינו עפר תיחוח ניצוצו' ניתזין. ועוד מה ענין התזת ניצוצות של ינוקא לאשה מה בכך והס כי לא להזכיר גם הפירוש שפי' בפ' מי שמתו אין לו טעם וגם רש"י לא פי' כן וגם פשטא דקרא דויתד תהיה לך איירי נמי במחוץ למחנה. ובענין ארם נהרי' אני מפרש שנקרא כן ע"ש שהוא עומד בין חדקל ובין פרת ובלשון חז"ל בב"ר נקרא מישופטמיא בלשון יון מישו אמצע פוטמיא נהרות ולכך תירגם המתרגם דעל פרת לחלק בין ארם זה לארם דמשק וארם צובה שאינן על נהר פרת ומה שלא הזכיר חדקל שדרך התרגום לתרגם המשמעו' ולא פי' המילות. ומה שנלענ"ד כתבתי וחתמתי שמי שמואל בלא"א יצחק שליט"א

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה