אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

לג

לב

חכם עדיף מנביא. רעותי' דרחמנא צב'. ר"מ ור"ג אב"ד אמו"ר כמהור"ר שמואל נר"ו לדרא דרא ובר בי ר"ב וזעיר'. ינטרון רחמנ' בתדיר':

הנה נא אמ"ו אם אמרנו וחשבנו בחשק נפשינו החסרה. להעלות אחת מני אלף מעלות מעשיהו ולספר'. ואת יקר תפארת גדולת מלכותו היקר'. לא נוכל בהיותינו מאנשי הפחיתות נעדרי השלמות משולל ארחות הדבור כשורה ישרה וברורה. ואמרתי אל לבי אל יקום החוח אשר ביער לעמוד לפני ארז הלבנון לתעצומו ורומו. אכן ההכרח הכריחנו והציקתני להראות מול יקר תפארתו ע"ד אודות החלוד' והסכסוך המתהווה בין גיס' תרי דהיינו בין ר' אליקים בר משה המכונה געטש. ובין גיסו כמר מאיר שליט"א. וכמדומה שהיא מחלוקת קרח ולא לש"ש והקנאה והשנאה מקלקלת השורה. והא גופא דעובדא הנה זה שנתיים ויותר עלה במחשבה זה האיש כמר מאיר לעשות גבינות כשרים אצל ערל הממונה על כמה וכמה עדרי בהמ' וכאשר זמם כן עשה גבינות משך שתי שנים. וכל בני המדינה לקחו ממנו בחזקת כשרי' ואף גם אני בעצמי קניתי ממנו וסמכתי על חזקתו לעשות אותם כדין ודת כי מעולם לא שמענו עליו דבר מכוער ומגונה. ועתה כאשר הקנאה והשנאה מתגברת ומתאמצת בין הני גיס' תרי קם זה האיש געטשלק והוציא על גיסו מאיר קלא בישא. איך הגבינות הנעשות מקדם קדמת דנא בעת רעש מלחמה נעשו שלא בהכשר. וכאשר שמענו שמנו הדברי' ללב לחקור ולדרוש אם יש ממשות בקול הוא אם לאו. ותכף מיד עמדנו האלוף הדיין כהר"ר חיים י"ץ ואני להכריז ולהזהיר כל איש ואיש שאל יקנו ממנו עוד. וגם אותם שלקחו ממנו ועדיין הגבינות בעין ימשכו ידיהן מהן מלאכול עד שיתברר ויתלבנו דבריה' מי הם כנים. וכאשר באו שני עברים ניצי' לפני הב"ד בא זה האיש געטש ומגילת טענות בידו מה שנודע לו כאשר עיני מכ"ת הישרי' תחזנו מה הן הן הדברים. כאשר תעשנו הדבורים את הכל שמנו לעיני מכ"ת לתור ולדרוש בו אם לש"ש הן. או דרך קנאה ושנאה ותחרות כאשר ידברו אויבי' בשער וכנ"ל. ושאלנו אותו אם ידע ג"כ שום דבר ביש מאותן הגבינות הנעשים בקרב ימי' והשיב לא ידע מאומה מאותן הגבינות אך רק הגבינות הנעשים מקדמת דנא בשעת מלחמה נעשו שלא כדין וכדת. ושוב שאלנו אותו א"כ הוא למה אתה בעצמך קנית' ממנו ואכלת מאותן הגבינות וגם החרשת עד הנה. והשיב לנו דברים בלי טעם שלא נודע לו אמיתות ובירור הדברים בעת ההוא. ושאלנו לזה האיש מאיר שהוא יגיד לנו אמתיות הדברים איכות ומהות הגבינות שנעשו ע"י עד היום הזה. ואומר אגיד לכם האמת ואהן תודה לה' ולכם. ואם עויתי ושגיתי וטעיתי הלא לאלקי' המשפט ואקבל עלי כאשר יושת עלי ע"פ הב"ד. וזו היא אמרתו הגבינות הראשונות אשר עשיתי מימי קדם ערב ובוקר הייתי מדקדק להיות שם בשעת החליבה. ואף הדפוסי' הכשרתי וגעלתי ואחר יום או יומיים הלכתי להיות שמה בשעת עשיית הגבינות ותכף מיד שנעשה הגבינה חתמתי עליו בחותם כשר אכן לא היה לי חדר מסוגר המיוחד להחלב ולגבינות והנחתי המפתח ביד הגוי. כי חשבתי מה בכך מאחר שחתמתי אותן ומה יש לחוש. ואח"כ שמעתי שהוא שלא כדין בהיות המפתח ביד הגוי. ומאותו יום והלאה היה לי חדר מיוחד להחלב ולגבינות סגור ומסגרות והמפתח בידי. ומה לי לעשות עוד ואם לא תאמינו לדברי אקבל עלי בשבועת התורה שדברי כנים ואמתיים הן ואחר כל זאת עמדנו והכרזנו על קרובי' ורחוקי' איש ואשה שיבואו ויגידו לפנינו מה שנודע להן אודות הגבינות וגם שמנו הדברים הללו על דלתות בית הכניסת בעיר הגנויא להיות מפורסם לכל. ואין קול ואין עונה שמענו מטוב ועד רע. והנה הגבינות אשר כבר נאכלו ונעכלו ונבלעים באיברים אין אנו באנו לתור ולדרוש ולשאול. הרי הן כפרשא בעלמ'. ואטריח' בכדי ל"ל. אך רק עיקר שאלתינו בגבינות אשר הן בעין מה להורות ולעשות בהן. מי אמרינן שנאמין לו על הגבינות הראשונות ואף על הגבינות האחרונות. כמ"ש במרדכי דקדושין י"ד חלוקי' יש בענין נאמנות ואחת מהן אדם נאמן על שלו אפי' איתחזק איסור'. או נימא מכדי שזה האיש מאיר לא גמיר' ולא סביר' לא יהא מהימן כמ"ש במרדכי ובפוסקי' אחרוני' ע"ה וחשודין אינן נאמנין על שלהם. וגם בכמה דוכתין מחמירין משום קולי ע"ה ובאתר' דע"ה. או נימא אף אם לא היה המפתח בידו לראשוני' ולאחרוני'. אם הוא כדבריו שהיה שמה בשעת החליבה וגם בשעת עשיית הגבינות תו ליכא למיחש כלל ואת"ל לכתחילה צריך להיות לו ג"כ חדר מיוחד. אכן בדיעבד ובהפסד מרובה שמא יש להקל ולהכשיר' כמו בנדון זה. וגדולה מזו מצינו דאם כבר נחלב החלב מיקרי דיעבד ומותר לתקן הגבינות ממנה וכו'. וכן אם ראה החליבה והניחו ביד גוי יום או יומים בלא חותם אם יודע שיש לגוי דבר טמא בעדרו אסור לאכול החלב ומותר לתקן גבינות מאותה חלב. משמע לכתחילה מותר לתקן ממנה הגבינות כ"ש בנדון זה שכבר נעשו הגבינות ולקח מן הגוי ע"י משקל שלא חיישינן לטורח ולזייף:

והנה מה לנו להאריך ולספר בדברי' כבר ארז"ל במקום שיש לקצר א"א רשאי להאריך ואע"ג שיש סברת להקל ולהתיר' אכן אנן לא נעביד מעשה עד דאמר לן מר הלכה למעשה. כדאשכחן דא"ל רב אסי לר"י כי אמר לן מר הלכה למעשה נעביד וכו' וכמדומה לנו שבקהל' אשכנז י"ץ מחמיר' בעשיית הגבינות לחקור ולדרוש בשבע חקירות ודרישות ואע"פ שהטעמים לרוב הן בטלין ושייכים רק בדורות הראשונים. אכן אפשר אם הטעם בטל הגזירה במקומה עומדת והוי דבר שנאסר בכללו' ובמנין וכו'. ואנחנו מה להכריע ולהוציא לאור כל תעלומת כ"א להשיגן לאב החכמה ולצאת בעקבי שואבי מים. ולרעות את גדיותינו על משכנות הראה להראות לנו את הדרך אשר נלך בו. ונקטינן בידינו דרז"ל דינו לבקר משפט אם ברור לך הדבר כבקר וכו' ומי יוכל לעמוד על הבירור כי מי לנו גדול כשמואל וב"ד אשר הופיע עליו רוח הקודש. והלכת' בכל מקום כרב ושמואל באיסורא ובדינ' ולא בכדי ולמגן קראו שבור מלכ'. כי דינא דמלכות' דינא המתקיים וכנתונ' מן השמים לכן נשאנו לבבנו אל זך ונקי כפים לשמוע אל דברי אלקי' חיים. ולהתנפל ולחנן ולבקש בפישוט ידים ורגלים בקידה ובכריע ברכיי' ובכל עת ועדן יהיה לנו לעיני'. מלכותו וממשלתו יגדיל ויפרץ ויאדיר וימתח מקצה הארץ עד קצה השמים כ"ע בכל יום פעמי' ת"ת ה"ק והצעיר כורע ומשתחוה מרחוק כמטחוי קשת אפים. אליקים בר יודא שליט"א:

גם אני שפל המצב בא בקיד' אפים ארצה ואשתחוה מול הדרת קדוש כבוד מעלות אדונינו עטרת תפארת הדרתינו ותורתינו גלות הזהב על מנורת גולתינו נר ישראל ע"ה פ"ה אשר בצילו נחיה הגאון ר"מ ר"ג אב"ד ה"ה מוהר"ר שמואל נר"ו:

דברי אליקים מכתב אמת וכן הסכמנו כשהיינו עומדים לפפ"טט לדין ומחמת טירדות חיי שעה נפרוד איש מעל אחיו שלא כתבנו באותו פעם רק מה שכתוב האלוף הר"ר וייבש גדולה מזו מצינו דאם נחלב החלב מיקרי דיעבד ומותר לתקן הגבינות אמת כך הביא מהרמ"א בתורת חטאת בשם א"ו הארוך וזה לשונו דאם כבר נחלב החלב מיקרי דיעבד ומותר לתקן הגבינות משמע היינו דוקא שבא השואל דרך שאלה שנעשה באונס שלא היה בשעת החליבה מותר לו לעשות מן החלב גבינות אבל בנדון דידן יכול להיות שבזדון לבו לא היה בשעת החליבה לא בגבינת הראשונים ולא באחרונים מאחר שבעו"ה רוב בני המדינה אין נזהרין בחלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו כבר פסקו הפוסקי' שהחשוד לאכול דברים האסורי' בין שהוא חשוד באיסור תורה בין שהוא חשוד באיסור דרבנן אין לסמוך עליו אף על גב דקיימא לן דמן התורה כל אדם נאמן על שלו לסמוך עליו וכנ"ל ה"מ בסתם בני אדם אבל החשוד בדבר אין נאמן ואם לא היה הפסד מרובה לא היה דעתי לשלוח למכ"ת רק תורה אנו צריכי' ללמוד ומן הראוי היה לפרש דברי כמר געטשליק באמת טענותיו הם סתומי' כאשר הם בכתובי' ולפנינו האריך ופירש דבריו ומחמת הכנסת כלה קצרתי מילין לטובה ולצור אחלה שיאריך השם ימים דמר ושנותיו בנעימי' ויגדל כחו הוד תפארתו וגדולתו ושלום תורתו ושלום לכל שואבי מימיו כה דברי השפל תלמידו חיים בר יחיאל ז"ל ריין ועלדו:

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה