אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

כז

כו

גבר בגוברין מגלין לי' דמטמרין שרגא דמנהירן כצפרא וכטיהרין אהו' ידידי האלוף הנעלה החכם השלם מהר"ר פלוני יצ"ו:

הנה נא אהו' הגם כי טרדת הזמן כבדה עלי ובפרט כעת התחלת הלימוד מ"מ לא יכולתי להשיב אחור ימיני מלכתוב למ"כ הדברי' האלה כי הציקתני רוח בטני ותהי בלבי כאש בוערה עצור בעצמותי ואליך השר גליתי את ריבי רוב שיחי וכעסי אשר עלה על לבי על מ"כ וחבירך בני הישיבה או הדייני' לא ידעתי אכנה אשר יגדילו עלי בפיהם לתת אותי כבן בליעל כאילו הטיתי משפט דל בריבו כי הנה היה אצלי אהו' האלוף כהר"ר זנוויל גוינצבורג ואמר לי כי יש לבני ישיבה מק"ק פלוני תרעומ' גדולה עלי כי מהר"ר זנוויל אלייסום אמר לו כי בתחילה פסקתי שישעי' ווינצנום וחביריו ישלימו ליוזל שליהינג מאה זהובי' ולא יצטרך ליתן להם פטורים רק יכתוב שקבל מאה זהובי' ואח"כ יראתי פן יקפחו שכר הרבנות וחזרתי בי וצויתי שלא יתן לו המעות עד שיתן פטורים והנה לא אתמה על האיש רע ובליעל מעדת קרח יוזל שליהנגן אשר זה מלאכתו כל ימי חייו לחרחר ריב ומדון וכדברים האלה עשה ג"כ להישיש מהרר"ם טנבך ז"ל כאשר אמר לי בנו החכם השלם מהרר"א יצ"ו ונכתב לי ממדינת עלזוז מכמה אנשים חשובי' ובני סמכא שהמה הזהירוני שלא ליטפל בריבו. ועל כל זה עשיתי מה שגזר עלי אבי שבשמים ועל כל זה לא נפלאתי והאי לאו נולד הוא דנפשי' אפקורי' דמצערי רבנן כדאית' בנדרים. רק עליכם תלונתי כי לא זה שתחושו לדבריו גם תאמינו בזה אמונה שלימה עד שתאמרו הדברים דרך סיפור ושיחה כאלו ראיתי בעיניכם והן הן הדברי' כמדקרי' חרב ירדו חדרי בטן ואני אזכיר את מ"כ בהיותו בכאן שאמרתי לו כל הענין ואמרתי לו ג"כ שפסקתי מאחר שראיתי כתיבת ידי היורשי' שהם מודים שהם חייבים עדיין המעות רק שדוחים מלשלם בלך ושוב ישלמו תכף ומיד ויכול להשתלם מאחד מהם בעד כולם והוא יתן להם פטורי' באופן זה שקיבל המאה זהו' האחרונים שהיו חייבי' לו כמשמעות השטר אך לא יתן להם פטורים כוללי' על שאר דברים ובאותו פעם אמר יוזל אתן פטורים סתם שקבלתי מאה זהובי'. אמרתי זהו אי אפשר כי אחר זמן תאמר שקיבלת' בהוצאות או סטראי נינהו ואנכי לא ירדתי לכופם אלא בשביל המאה זהובים המפורשי' בשטר שעליהם הודו גם בכתיבת ידן שנשארו חייבי' עדיין אותן המעות וכן קיים וקיבל עליו במעמד קרובו הפרנס כהר"ר יוזפא גם הפסק ששלחתי למדינת עלזוז המונח ביד הר"ר אברלן כתבתי בו הדברים האלה ויותר מזה לא היה כח לעשות והמכחיש זה לא ידע בדיני ממונות בין ימינו לשמאלו וא"כ הדברים מוכרחים שזהו פסקי הראשון גם האחרו'. אח"כ נסע מכאן ולא רצה ליתן הפטורים כי אמר שישלחם עם שליח שיקבל המעות ולא עלה על דעתי כי ציד בפיו. עד ששמעתי הדברים קצת מפי כמר וייבש אשר המעות מונחים בידו שימסרם ליד יוזל כשיתן פטורים כמו שסדרתי ואח"כ שמעתי מפי כהרר"ז כנז' ומה לאיש הבליעל עם וייבש הנ"ל עד שנתעכב תחילה ע"י הראש והקצין מהר"ר משה יצ"ו ופטרו כאיש חכם ונבון לאחר שהבטיחו לתת המעו' לידי בלי איחור ועיכוב ואח"כ נתעכב ע"י מ"כ וחבירך ופסקת בו עליו שישלח המעו' לשם הגם שהיה עומד וצווח כבר יצאתי זכאי מפי מהרר"ם גם אעשה מה שיאמר אלי אב"ד שלי עכ"ז עכבתם אותו או שיעשה כדבריכם או ימתין עד יום מחר בהתקבץ כל בני הישיבה אשר על כן נסע משם בלי רשותכם ואם הדברים כן הוא אתמה הפלא ופלא והודעני נא את דרככם הלא כמר וייבש אינו רשאי להוציא אפי' פרוטה מתחת ידו בלתי רשותי התחשבו לבטל מה שפסקתי לא יעשה כן בישראל ת"ל עודני חי גם כי תחשבו להשתורר עלינו תמיד כאילו עליתם למרום שביתם שבי לקחתם מתנות באדם ואנחנו תלמידי' דני' לפניכם בקרקע וכאילו אפס זולתכם ואין דומה לכם אם כן הוא ברוך שככה לו בעולמו חי נפשי לא תקום ולא תהיה ומי שמע ומי ראה כזאת אפי' הרב לתלמיד שיחשוב לבטל את דבריו בלתי שמיעה וידיעה:

ות"ל אין אני תלמידכם ולאו מינייכו נקיטנא רשות' וזכיתי ללמוד וללמד כאחד מכם בשימוש חכמים גדולי הדור ובדיבוק חבירי' ובפלפול התלמידי' והעמדתי תלמידי' הרבה גם כי צעיר אנכי לימי' ותורתי אומנתי לא אצא מפתח ביתי כנודע לכל באי שער העיר הזאת והמקומו' האחרים אשר ישבתי ולמה זה הבל תהבלו והיא לא תצלח. הן אמת כי לא אוכל להאלים שפתי שקר הדובר עלי עתק בגאוה ובוז דברי' כאלו ויותר מהמה כאשר יקרה לכל העוסק בצרכי ציבור גם לי גם לאחרים וכאלה קרה לי גם כבר מאנשים רעים וחטאים ולבסוף פרסמו קלונם בעצמם כי ניסתו לעצת אנשי' רשעי' שכמותם ובקשו כפרה ומאן דלא שהה לאונית' דמלכא דאדום וכו' הלא אנכי שומע גם כן על אחרי' רבני ופרנסי הדור דברי' רעי' שבירמי' רבים וכבירים מאלה וחלילה לי מלשמוע בקולם ובל אשא את שמותי' על שפתי רק תחת גערתי בהם ואאטום אזני מלשמוע בזילותייהו תיתי לי דלא תיפוק ריחשא מאודני. ואין אדם יכול לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך וברוך אשר לו נתכנו עלילות ותהי זאת נחמתי כאשר יקרני בשוה בזכרי כבוד רבינו הגדול מורי חמי זקיני הכ"מ במקומו מונח גנוז תחת כנפי השכינה גם עליו דברו כאלה ודברי' קשי' מהם מחמ' קנאה או שנא' או להתגדר בו הגם כי ידוע ומפורסם היה רוב חסידותו בכל העולם וכאלה דברו על אדונינו מבחר היצור אשר עלה שמי' וירד ואלמלא דמהני מילי מעליות' דאפיקו מקראי דחנה אית' נמי דמי שחושדין אותו ואין בו צריך להודיע לא הייתי נכנס בכל זה להודיע איך ומה כי ת"ל זכיתי שיצא טבעי בעולם וקהילו' גדולות וחשובות ישחרו פני ממרחקי הארץ וכתבי הרבנות בידי יתנו עידיהן ויצדקו מבקשים ממני להיות להם לרועה כי ידעו דרך עמדי ומעולם לא נשמע עלי דבר כזה:

זאת ועוד אחרת בא אלי ר' ליזר דידהופן וא"ל כי מ"כ וחביריך עכבו אותו שם ופסקתם עליו על דבר מה שפסק הוא וחביריו בענין הקנס שבין בימ' גרינשטט ובעל בית מהענא שישלחו הפסק לשם ואתם תעיינו בו אם פסקו כדין וכשורה אם לא וגם על זה תמהתי הפלא ופלא פליאה נשגבה וגדולה היא אלי ותחילה אשאלכם ותודיעני מאין פסקתם שהם מחויבים לכתוב מאיזה טעם דנו בהיות שהם לא דנו אותם בכפייה רק נבררו מדעת שניהם וזאת שנית מה לנו ולכם כי ישלחו את הפסק לידכם האם אתם ב"ד הגדול או בית מועד לכל חי והיה כל מבקש ה' יצא מחוץ למחנה מי ישמע ולא ילבש רוח קנאה על דברים כאלה כי תבקשו להתנשא על עם ה' כאלו לכם לבדכם נתנה הארץ וכאלו כל רבני הארץ תלמידכם ואם יש לאותו בעל בית מהענ' דין ודברים לומר שיצא משפטו מעוקל יבא הנה וידע כי יש אלקי' שופטי' בארץ אתיא הענא הנה גם שב גם ישיש בנו גם להם עינים לראות ואזנים לשמוע המה יביטו יראו בו יבררו האוכל מתוך הפסול' אם יכתבו לו הדיינים הפסק ומדוע תבואו בגבול אחרים ואתם לא נקראתם. ולמען תדעו כי אין אתם אדונים לאלה הודעתי אתכם גזרתי על הדייני' בתוקף גזירתי שלא ישלחו הפסק לידכם ואולי גם כי אינם מחוייבים לכתוב לו הפסק כלל לדעת גדולי המורי' וסוגיין דעלמ' כוותייהו מאחר שבאו שני הצדדים לפניהם בלי שום כפי' ועוד כי לא פסקו על החייב שום דבר רק על הערב שהוא ב"ב מקהילתנו ואין לחייב שום עסק עם הדייני'. על כל זאת אולי משום לזות שפתי' יניחוהו מעצמם לפני יודעי דת ודין:

וזכור יזכור מ"כ את אשר היית כאן ונתעכבת ע"י כמר ליב הונק אשר בקש הפסק ומדוע לא פסקתי על מכ"ת שישלח הפסק לכאן תוך זמן מוגבל כאשר פסקת' אתם הגם שאתם דנתם הדין ההוא ע"י כפייה שיכול הב"ד לומר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני עכ"ז נכנסתי בעובי הקורה ולא תעשינה ידיו תושיה עד שכמעט הדבר הזה היתה נסבה לכל אשר עבר עלי מאבני נגף וצורי מכשילי' אורחו' עקלקלו' מיום בואי לעיר זאת עכ"ז פטרתי את מ"כ לשלום כי אמרתי יבוא בעצמו או שלוחו למכון שבתם וועדם והם יתנו לו הפסק או ישלחו אותו לפני רב ומורה אשר ישר בעיני ראשיהם כאשר מוטל עליהם לפי דת תורתינו מאחר שדנו אותו ע"י כפיי'. על אחת כמה מעלות בנדון זה שהדין לא היה ע"י כפיי' גם לא היה בין אותו האיש ומתנגדו רק בין הערב ומתנגדו כנזכר אין זה כי אם להראות ידכם החזקה וזרועכם הנטויה וכי כל באי עולם עוברים לפניכם כבני מרון וכאפס ותהו נחשבו ורבים מעמי הארץ הטו אזניהם עליכם יחרקו שן לאמר זה נפסק לי מהם ועלי עבר כך וכך מהם בבוא אחד מהם דרך גבולי אכריחנו גם אנכי לשלח לי הפסק אל מקומו אשר בחרתי ואוי לנו מיום תוכחה ומי יתן ויוכל הרועה לרעות את הצאן עלות עליו להדריכ' בדרך ישרה שיבור לו האדם ולא ילך בגדולות ובנפלאות ממנו לנטור את הכרמים וכרמו לפניו לא יטור לעולם ומי יוכל לסבול ולא יחוש אם כח אבני' כוחו אם בשרו נחוש ואם אשתוק עד שתגזרו עלי לבא במקלי ובתרמילי אם אין אני לי מי לי בבקשה מכם אל תתנו מקום למחלוקת דדמיא לבדקא דמיא ואם יש בכם ישא ברכה מאת שפע שבע רצון כברכת ה' היא תעשיר יהי לכם את אשר לכם כי לאו כל אדם זוכה ואל תסיגו גבול עולים:

עד הנה דברתי במר שיחי וכובד רוחי אל מ"כ כי עלת' אהבתך לפני מיום ראיתי את פניך כראות פני אלקי' ברית עולם לא תשכח ועם האחרים מבני החבור' יצ"ו אין לי הכר' לכן לא כתבתי עליהם בכלל ואם שבט סופר יצא ביד רמה העוה מסילות אורחות עקלקלות הסיג הגבולות ללכת בגדולי' הוא אמן הרבה אשמה כי דבר סרה צרה כמבכירה בוגד ביום קרה כפרה סוררה כסוס שוטף במלחמה אני שלו' וכי אדבר חמה שלוחה הוא דעוית שימש מעומד ואחזתו עוית ולבבי לא כן ידמה. ונפשי תגל בישועתך ולך צמאה וכמה אל אשר יהיה הרוח שמה. נכנסה לחי"ב' ולא נבהלה לקול המולה תפאר' וגדולה עד שחק רומה ועל כל פשעי' תכסה אהבה מסוימה. ותולה ארץ על בלימה. יטע בלבינו אהבתו ויראתו להשימה. ולא תעלה קנאתינו על לב אדם על פני האדמה. וקנאת אדם לא יעלה על לבינו ידינו ורגלינו להרימה. וכסאך יגדל יפרץ קדמה וימה. כנפש הצעיר לא נחשב למאומה נבער מדעת ובל ידע מה:

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה