חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
יד
כתב מהר"י קארו בש"ע סי' קפ"ט סעיף י"ז וז"ל כל וסת שנקבע מחמת אונס אפי' ראת' בו כמה פעמי' אינו וסת שמפני האונס ראתה קפצה וראת' קבעה לה וסת לימים בלא קפיצות כיצד קפצה בא' בשבת וראת' דם ולאחר כ' ימים קפצה בא' בשבת וראתה דם ולאחר י"ט ימים קפצה ביום השבת ולא ראת' דם ולאחר השבת ראתה בלא קפיצה הרי נקבע א' בשבת אחר עשרי' שהרי נודע שהיום גרם לה ולא הקפיצ' וכו' נראה מכאן שמהר"י קארו פסק כדברי הרמב"ם בפ"ח מהלכות א"ב דסובר דלישנא בתרא פליג אלישנא קמא בהני תרי לישנא שהביאו סוף פ' ראשון דנדה וכמו שהסכי' הרמב"ן וה"ה ופסק כלישנא בתר' דלא אזלינן בתר קפיצה דכיון דיומ' דחזאי לא קפצה איגלאי מילת' דיומ' הוא דקא גרם לחוד ובסעיף כ' כתב באותו סי' בש"ע ז"ל אבל אם פיהקה ב' פעמי' בר"ח ובפע' הג' פיהקה בכ"ט לחודש ולא ראתה ובר"ח ראתה בלא פיהוק קבעה לה וסת לפיהוק של ר"ח שפיהוק של אתמול גרם לראיי' של ר"ח ע"כ וברור דמהר"י קארו פסק כאן כלישנא קמא לקולא בוסתות דרבנן וא"כ דברי מהר"י קארו זרים עד מאוד דהא כל הפוסקי' הרא"ש והטור וסמ"ג והרשב"א שפוסקי' להקל בהני תרי לישנא לענין קפיצה פוסקי' נמי הכי לענין פיהוק דילפינן פיהוק מקפיצה ומהר"י קארו פסק כהרמב"ם וכלישנא בתר' לחומרא לענין קפיצה ובפיהוק פסק להקל כלישנא קמא וליכא לחלק בין וסת דקפיצה לוסת דגופ' לענין זה דוסת דקפיצה הוי מחמת אונס משא"כ באונס דגופ' וכמו שחולק הרשב"א בת"ה והביאו מהר"י קארו בד"ה ודע שאע"פ וז"ל שם ומה ההפרש שיש בין וסת זה לוסת דקפיצות שאינו נקבע אלא בהרכבת ימי' וכמו שכתבנו לעיל התם הוא דעיקר הראי' אינו אלא מחמת האונס וכל שתקבענ' מחמת האונס לא קבעה לה וסת אבל וסתות דגופ' אדרב' האורח הוא דגרם למקרי' כמקרי' המתילדי' ממות' הליחו' והדמי' והלכך אפי' בלא הרכבת ימי' קבע לה וסת ע"כ דהכא לא מצינן לחלק הכי דהא דחילק הרשב"א אינו אלא בקביעו' הוסת כשראת' ג' פעמי' ותיכף אחר שפיהק' אבל אם פיהק' ב' פעמי' בר"ח וראתה ואח"כ פיהק' בכ"ט לחדש ולא ראתה עד יום ר"ח מהיכן יצא לו למהר"י קארו להקל ולפסוק כלישנא קמא ולומר דפיהוק דאתמול גרמה וקבעה לה וסת לימים ולפיהוק ביחד נימא דקבעה לה וסת לימי' בלבד ולחומרא דכיון דיומא דחזאי לא פיהק' איגלאי מילתא דיומ' הוא דקא גרם בלחוד וכדאמרינן גבי קפיצה. יודיעני נא האדון בשני העניני' אלו ע"י הקודם ואע"פ שיש לי עניני' עמוקי' מאלו לכתוב למכ"ת הגאון, להוציא מלבן של כמה רבנים שהיו חולקי' בשני עניני' אלו עמי כתבתי למכ"ת דעתי נא אל ישיבני ריקם מלפניו ויתן לי תשובה