חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
יג
כתב הטור סי' קי"ט כתב הרשב"א האומר למי שחשוד לאכול גבינה של גוים קנה לי גבינה כשרה מן המומח' וכו' עד הביא לו מנחה בשם א' מן המומחין נאמן שאינו חשוד להחליף וק' לי הא דקאמר נאמן שאינו חשוד להחליף דהאי טעמ' שייך לעיל ג"כ גבי האומר קנה לי גבינה וכו' ואמאי לא כתבו לעיל והיה אפשר ליישב דהאי שאינו חשוד להחליף קאי ג"כ אקנה לי גבינה וכו' והאי דקאמ' ליה הכא משום שרצה לחלק אח"כ בין שאינו חשוד על הגזל לחשוד על הגזל אבל אינו כ"כ מיושב על הדעת. ועוד קשה דקאמ' ואם אתה חושש שמא משלו הוא נותן לו אין אדם עשוי וכו' טפי הל"ל מטעמ' דקאמ' גבי קנה לי גבינה דחזקה לא כיחש לו שירא שמא ילך וישאלנו דזה הטעם שייך יותר במתנה דבמתנה הולך ומחזיק לו טובה. ועוד קשה דבמתנ' לאשמועינן חידוש' דאפילו כשלא אמר בשם א' מן המומחי' אלא אמר מומחה א' שלח לך ולא פי' מי הוא המומח' דאפי' הכי נאמן דלאחלופי' או שמא נתן לו משלו ליכא למיחש מה תאמר שמא מי שאינו מומח' נתן לו והוא אומר שמומחה נתן לו במתנה להא ג"כ לא חיישינן דמה לו להכחיש בשאין לו תועלת בשלמ' כשאמר לו לקנות מן המומח' ובא ואמר מן המומח' קניתי אינו נאמן דאמרינן לא בעי טרח נפשיה ולקנות מן המומח' אלא מן הראשון שבא לידו קנאו ומ"ה אינו נאמן אבל גבי מנחה דלא שייך האי טעמ' ודאי דנאמן לכך היה נלע"ד לדחוק הלשון ולומר דהביא לו מנחה בשם א' מן המומחין אין הפי' שאמר לו בשם מי הוא המומח' דא"כ היה ראוי לומר הביא לו מנחה בשם פלוני מומח' וכמו שכתב לעיל גבי קנה לי גבינה ועוד לאשמועינן רבות' אפי' כשלא א"ל מי הוא המומחה וכמו שכתבנו למעלה אלא ודאי כך פי' [וכן כ' בש"ך עכ"ה] שהבי' לו מנחה ואמר א' מן המומחי' שולח לך ואיני נזכר מי הוא וה"א שודאי לא יהא נאמן דמ"ה לא הזכיר שם המומח' לפי שהחליפו ולא יבא על האמ' לעולם דבשלמ' גבי קנה לי גבינה לא חיישינן לשמא החליף דכיון דאיירי שאמר לו מפלוני מומח' קניתי ונאמן מפני שירא שמא ילך וישאלנו מטעם זה ג"כ לא יחליפנו שירא שמא ישאל איזה מין גבינה נתן לו ויבא על האמת מה שאין כן במתנה דאיירי שלא אמר לו מי הוא הפלו' מומח' ומזה הטעם ג"כ הוכרח למנקט דוקא הטעם דאין אדם עשוי ליתן מנחה וכו' ולא מצי למנקט טעמ' שירא שמא ילך וישאלנו וכו':