חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
טז
השאלה השניה יפה הקשית וקושי' חזקה היא וצריך להשים לב בפירוק' ובתחילת העיון היה נ"ל גם כן התירץ שתירצת אתה ואע"פ שדחיתי' בידים אני אומר דאין לדחותו דהכא מסתבר יותר [וכ"כ בטו"ז וש"ך בשם כמה פוסקים. עכ"ה] לומר דפיהוק דאתמול גרם כיון שדרך הפיהוק לבא מטבע הדבר שבא ממנו הראיי' ולכך כיון שסברתם אחת הוא ראוי יותר לומר דפיהוק של אתמול גרם הראיי' של היום מקפיצ' של אתמול אלא שמ"מ קושיתך הוא יפה מנ"ל להרב לחלק מסברת הכרס. והנראה לי הוא בהקדמה אחת והוא שהפוסק פסק דין אחרי רבי' להטות ראוי לו לפסוק אחרי הרוב אעפ"י שאין מסכימי' מטעם הדין מ"מ כיון שהם שוים בדין ראוי לפסוק כן וכמדומני שהוא תשובת מהר"י קולון [סוס"י מ"א וצ"ד הביאו רמ"א בהג"ה בחו"מ סי' כ"ה ועמ"ש בש"ך בקונטרס הנהגות או"ה עכ"ה] והראי' אזכור עדיין ת"ל שהיא מפ' השוחט דקאמר בואו ונסמוך על דברי ר' שמעון וכו' ע"ש בדף ל"ו שפסק כר' חייא מדר' שמעון ס"ל כוותי' בענין הדין אע"פ שהם חלוקי' בטעמו ומזה נבא אל הענין והוא לפי שהרב ז"ל פסק גבי קפיצה כהרמב"ם והרמב"ן דהוי לפי דעתו רוב מנין ובנין וכאן פסק כהטור לפי שגם הרמב"ם מסכים עמו ולא מטעמי' אלא מטעמ' אחרינא והוא לפי שכתב ה"ה ריש פ' שמיני שדעת הרמב"ם נראה שאין כאן ב' וסתות חלוקים כלל אלא שהמשנה הודיע' שבווסת הקבוע' באים מקרי' אלו או אחד מהם וכו' יעויין שם גם הביאו בב"י לפני שיטת הפיהוק הנה לך מבואר להדי' שגם הרמב"ם סובר דבפיהוק ב' פעמים בר"ח ובפעם השלישי פיהק' בכ"ט לחדש ובר"ח ראת' בלא פיהוק שקבעה לה וסת לפיהוק של ר"ח ואינה חוששת אלא לשעה ההיא שהיא רגילה דכל שיש לה וסת קבוע' יש לה אחת המקרים הללו וכיון שלא היה לה אותו המקר' בר"ח ממילא צריך לומר שהמקר' שקרה לה בכ"ט לחדש היה לה התלות וקישור אל הראיי' שהרי כתב להדי' בפ"ג מהלכות מטמאי משכב ומושב כל אשה שיש לה וסת תרגיש בעצמה וכו' דמשמע שכולם יש להם אחד מן הסימני' עכ"פ ואע"פ שכתב שם ויש אשה שתמתין במקר' זה שעה או שתים וכו' משמע שלא תמתין יותר היינו על הרוב הוא כך אבל כאן כיון שלא פיהק' כלל רק ב ביום אתמול ע"כ הפיהוק ההוא שייך אל הראי' לפי שאין ראי' בלי סימן אחד מהסימני' הנזכרים שם. ואע"פ דלא קי"ל בזה כהרמב"ם היינו לפי שכל הפוסק' חלוקין עליו וס"ל דיש שני מיני וסתות ויש וסת מורכב משניהם ובטלה דעתו אצל כל הפוסקים אבל בדין זה שבלאו הכי פסקו הרא"ש והרשב"א והטור שפיהוק של אתמול גורם הראי' של היום אלא דלעיל גבי קפיצה לא פסק כמותם משום שהוא הרמב"ם והרמב"ן אבל בדין פיהוק שגם הרמב"ם מודה בענין הדין אע"פ שהוא מטעם אחר מ"מ כיון שהוא מודה בענין הדין ושוים הם הרמב"ם והרא"ש והרשב"א והטור ה"ל הרמב"ן יחיד לגבייהו וא"כ דין יפה דן הרב מה שפסק כאן כהטור זהו מהו שהעלת' מצודת עיוני לפום ריהטא בכל זאת ועוד אשיב לעיין עליו בעת הפנאי אך להראות כי דבריך חביבי' עלי לא רציתי להשיבך ריקם ואם תרא' בזה דבר שלא כהוגן בעיניך הודיעני ביריד הסמוך כי לא הי' לי פנאי לעיין בכל מה שכתבתי רק כמו שני שעות: