חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
טו
אל התומך הותיק המשכיל נכבדות מדובר בו כריע כאח לי כהר"ר יוסף יצ"ו. אדברה נא שלו' בך וברכות יעטה לראשך עם בת זוגתך אשר חננך אלקי' ואחריתכן יסגא מאוד:
הנה קבלתי כתב' ובו ביום נדרשתי להשיבך על שאלתך הגם כי טרוד אני מאוד לעת כזאת ומהו גם להשיב בדברי תורה על כל זאת בטלתי רצוני מפני רצונך וחיי נפשך כי קבלתי הכתבי' אחר חצות יום ה' ותכף נעניתי להשיב לזוגתי ולחמי ולך. והוצרכתי לבטל מחמת זה השיעור של חושן המשפט וביום הזה היינו באי' אל הלכות חזקת קרקעות לולא הביטול הלזה. אשר כתבת על דבר מה שכתב הטור סי' קי"ט שהקשית בדברי הרשב"א וז"ל וקשה הא דקאמר שאינו חשוד להחליף דהאי טעמ' שייך גם לעיל גבי האומר קנה לי גבינה ואמאי לא כתב' שם והיה אפשר ליישב וכו' עד אבל אינו כל כך מיושב על הדעת הא לאו קושיא היא כ"כ שהרשב"א נמשך אחר לשון המשנה וכן הוא דרך הפוסקי' שהם נמשכי' אחר לשון המשנה ותלמוד ואינם מחדשים שם שום דבר ולא שום חששא שאינה נזכרת בתלמוד רק שאם באים לחדש משכלם הם מביאי' כל הצדדים שאפשר להאמר בדין ההוא וזה דבר מורגל אצל הפוסקי' כלם ואני תמה עליך בזה שלא ידעתיו. ואע"פ שהיה אפשר לחלק בין מתנה לקנייה לפי שחשוד יותר להחליף במתנה מבמכר דחשיב לי' טפי גזילה אלא שאין לזה עיקר בגמר' והאמת כמו שכתבתי ופשוט הוא. אך הקושי' השנייה שהקשיתי וז"ל וע"ק דקאמר ואם אתה חושש וכו' בזה צריך ליתן טעם בפירוק'. ונראה דשאני הכא לפי שחושש שאין הלה מקפיד כ"כ על גבינות הכשרים המה אם לאו שהרי לא גילה דעתו שחפץ בכשרים מש"כ לעיל שגילה דעתו שהוא מקפיד שהרי אמר אליו קנה לי גבינה כשרה מן המומח' ולכך מסתפי שמא ישאלהו אלא שקשה לי על זה דהא אמרינן בפ' אלו טריפו' דאם אמר של עוף פלוני וטהור נאמן ש"מ דמסתפי אפי' כשלא גילה דעתו שם שחפץ דעתו בכשרים. מיהו אין זה קושיא כ"כ שהרי גם שם ודאי שואלו מאיזה עוף הם דאל"כ למה יאמר המוכר של עוף פלוני הוא והכי דייק לישנא דהטור י"ד סי' פ"ו וז"ל שואלין את המוכר ממה הן אם אומר של עוף פלוני וכו' ואע"פ שאפשר לומר שם שאין מוכרח שם שדעתו לקנות דוקא מן הטהורים שאפשר שהוא שואל שהוא רוצה לקנות איזה עוף פרטי מ"מ י"ל שסת' ישראל השואל של איזה עוף הם ודאי דעתו לקנות דווקא מן הכשרים ולמי שלא יספיק לו נשיב תשובה אחרת והיא נכונה יותר ואין בה פקפוק כלל והוא דלא שייך כאן דמסתפי שמא ישאל אותו המומח' שאמ' השליח דוודאי השליח לא מסתפי מזה שחושב שוודאי זה לא יחשדני שאתן משלי מנחה ואתן אות' בשם אחר וא"כ הדרא קושיין לדוכת' שמא נתן לו משלו וע"ז קאמר שממקום שבאת יש לך תשובה דמה שאמרת שהשליח חושב שלא יעלה על דעת המקבל שיתן אחד משלו מנחה בשם אחרים הוא האמת שאין אדם עושה כן ולכך אין חוששין לו וזה נכון מאוד ואין ספק בו:
ולקושיא שלישית שכתב' וז"ל ועוד קשה דבמתנה לאשמועינן חידושא דאפי' כשלא אמר בשם אחד מן המומחי' אלא אמר מומח' אחד שלח לך ולא פי' מי הוא וכו' אילו היינו באים לדחות דברי' הללו בסברות היינו אומרים דגם גבי מנחה שייך שמכחיש שכבר אפשר שחנות המומח' היא רחוקה מחנות של מי שאינו מומח' והוא מחזיק טובה לזה השליח על שהביא לו ממרחק. אכן כבר ידעת דרכנו בלימוד הפוסקי' שאין אנו מחדשין סברות שאין להן עיקר בגמרא אך יראה לי שאין זה קושיא כלל דהרשב"א נקט מילתא דשכיח' שוודאי מי שיבא ויאמר אדם אחד שלח לך מתנה ואין אני יודע מי הוא זהו דבר דלא שכיח כלל ומי שיעשה וישלח דבר בענין זה בטלה דעתו אצל כל אדם שהרי תכלית השליחות הוא שהלה יחזיק לו טובה על זה ואיך לא יצוה אל השליח לומר לו מה שם המשלח וקשה עוד מזה שיאמר המשלח מה שמו והשליח ישכחנו בדרך ולכן הוי מילת' דלא שכיחא שלא ידע שמו בשלמ' לעיל גבי מכירה ודאי לא שייך האי מילת' שכל אדם קונה ואין יודע שם המוכר כלל אבל גבי מתנה לא שייך האי מילת' כלל וממילא בטל הפירוש שפרשת בו דאין הפוסקי' מדברים מעניני' כאילו אלא במילת' דשכיחא ובפרט במה שהם מחדשי' משכלם ואינו בתלמוד כי המחדש דין דלא שכיח כלל דמי' כההוא דבעי ר' ירמי' בבכורו' ובפ' לא יחפור וזהו פשוט. ולאומר שיאמר הרי גם גבי מכר קשה למה לא שאלו הלוקח מה שם המומח' שלקח ממנו שאם ידע שהוא מומח' ידע ג"כ מה שמו הא ודאי לית' כלל שכבר אפשר שידע שהוא מוחזק בחזק' כשרות ששאל עליו מי הוא המומח' על הגבינות והראה לו על זה ולא גילה לו את שמו. ועוד דהתם איירי שידע שמו אלא שלא גילה אותו אל הלוקח ואיירי בדיעבד אבל הכא אין שייך שלא גילה אותו אל המקבל אפי' בדיעבד שוודאי המקבל היה שואל אותו מי הוא האיש שכבדו במנחה ומה שרצית לפרש בענין אחר הוא נדחה במ"ש כדכתיבנ' לעיל. עוד יש דקדוק אחד שדקדקת דהל"ל הביא לו מנחה בשם פלוני מומח' ולמ"ש ל"ק מידי דוודאי אין חילוק בין הזכירו בין לא הזכירו ולכך לא רצה הרשב"א לומר בשם פלוני מומח' שהא מתוכו ילמדו לשקר דאם לא הזכיר המומח' לא הוי דינא הכי ובוודאי הא לית' וכמו שכתבת אתה בעצמך:
ועוד נראה דיש חילוק דלעיל הוא מאמר השליח ושייך לומר מאיש פלוני מומח' קניתי אבל כאן הוא דברי הספר ולא שייך כך לומר הביא לו מנחה בשם פלוני מומחה ויותר מתיישב הלשון לומר בשם אחד מן המומחי' אבל דברי הרשב"א ודאי הם כמו שהבנת בראשונה דאיירי שאמר בשם פלוני מומח' ולא איירי במילת' דלא שכיח' אבל אם לא הזכיר המומח' גם שם הוי דינא הכי וזה נ"ל פשוט ומ"ש ליישב וז"ל דבשלמ' גבי גבינה לא חיישינן לשמ' החליף שירא שמא ישאל איזה מין גבינה נתן לו הגע עצמך שזהו דוחק גדול מאוד שאם יאמר לו שנתן לו גבינה של חלב עז או של חלב פרה מה בכך מ"מ איכא למיחש לאחלופי שיתן לו גבינות של גוי כיוצא בו מאותו המין רק שהי' טוב ממנו כגון שהוא עד"מ מעופש קצת יותר וכיוצא בו שודאי אין הלה יוכל לזכור כמה היה מעופש ואמרתי לתקן את דבריך שיר' שמא ישאל אם זה הוא הגבינה שנתן לו שהלה יכירנו בטביעת עינו מיהו גם זה דוחק קצת כי אין אדם נותן עינו כל כך בדבר העומד לימכר שיכירנו בטביעת עין ומה שכתבתי נ"ל ברור: