חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
ט
החיים והשלו' מעתה ועד עולם. לאהו' הרב המופלג בחכמה וביראה נ"י ע"ה פ"ה ר"מ ואב"ד מהר"ר ישעי' סג"ל:
הנה הגיע לידי גט שסידר מ"כ ע"י שליח להולכה וביום א' כאשר הושבתי ב"ד לסדרו וקראנו ההרשאה וראינו שהמתגרשת נקראת בשמה ורומט בת אליעזר המכונה זוסמן והיו שם אנשים קרובים שאמרו שנשתנה שמו של אביה בחוליו ונקרא ישראל ובטלנו המעמד ההוא ועיינונו בדבר ועם היות כי לכאורה יש לפוסלה שהרי השם השני הוא העיקר ומקדימין אותו בגיטין ואפי' את"ל דשאני הכא שמעולם לא הוחזק באותו שם לפי שמת בחוליו ביום המחר מ"מ הרי איכא מ"ד דבעי ב' גיטין וכמו שזכר בב"י סי' קכ"ט ועי"ל שאע"פ שלא הוחזק מעולם לא בשטרות שעשה ולא בקריאת ס"ת לפי שלא היה לו בן מ"מ הוא נכתב כן בספר הזכרת נשמות ישראל אליעזר וגם בקצת שטרות וכתובות של בנותיו שנעשו לאחר מכן וכן חרות על המצבה בבית עלמין ואע"פ שכתב מהרי"ק בשורש ק"ו שא"צ להזכיר כינוי אבי הבעל או אבי האשה הכא שאני דשם השני היא לעולם עיקר ואינו כינוי ולכן נ"ל פשוט, שאם הגט נכתב לפני הייתי כותב ישראל דמתקרי אליעזר המכונה זוסמן מאחר שהוחזק שם השני קצת אבל מאחר שהוא נשלח לכאן ממקום אחר הוא חשוב דיעבד קצת יראה דיש להכשירו מטעם דקי"ל כת' שם הטפל לבדו הוא כשר דלא גרע מחניכתו ועם היות כי בב"י הסכי' דכל שכתב שם הטפל לבדו וכת' וכל שום וחניכא שהוא פסול היינו כשהוא השם שאין יודעי' בו ביותר אבל בנדון דידן בשם אליעזר יודעין הכל ושם ישראל אין יודעין אלא קרוביו אע"פ שהשם השני עיקר לענין קדימה אבל לענין נדון דידן הראשון שהוא ידוע ביותר הוא העיקר ולכן אמרינן דוכל שום וחניכא הוא כולל השם השני שהוא טפל שאינו ניכר רק ליחידים כי חשבתי שבוודאי כתוב וכל שום וחניכא גם בשם המתגרשת:
ועוד יש ראיה ממ"ש הטור בסי' קכ"ט וז"ל ואם חניכתו ידועה וניכרת בכל מקום והכל קורין אותו בה אלא כשחותם בשטר או קורא בספר קורין אותו בשם המובהק אז סגי בחניכא לחוד אפי' לכתחלה עכ"ל וגם הך מילת' הוי דכוות' שהשם הראשון שיש לו הוא ידוע וניכר והכל קורין אותו בו אלא שבספר הזכרה ובמצב' ובקצת שטרות קורין אותו בשם בשתי שמות דכשר אפי' לכתחילה ועם היות שאין אנו נוהגין בזה כדברי הטור לכתחילה אלא מפרשין כל השמות מ"מ נדון זה חשיב קצת כעין דיעבד אע"ג דשכיחי שיירות כל זה אמרתי והסכימו עמי בני הישיבה וחזרתי להושיב ב"ד לסדרו ביו' ב' וכאשר קראנו את הגט עצמו תמהנו מאוד על הנוסח שהזכיר בשם שלו וכל שום וחניכא ואלו בשם המגורשת לא הוזכר וכל שום וחניכ' ולא ידעתי טעם לדבר כלל ומשכתי את ידי ממנו ולפי הנראה הנוסח הזה הוא מורכב מנוסח שלנו דהיינו נוסח איסטרייך ואגפי' ומנוסח אשכנז כי לפי הנראה צריך לכתוב גם בדידה וכל שום וחניכא דאית לך ולאבהתיכי עם היות שאין כותבין ולמקומיכי ולמקום אבהתיכי מאחר שאין כותבין העומדת היו' וכו' מ"מ למה לא יכתוב וכל שום וכו' על שם שלה אכן מצאתי אח"כ בדברים של מהרי"ו שכן הוא הנוסח האמיתי ולכן חזרתי ונתתי הגט ולפי דעתי שיותר נכון לכתוב כמו שכתבתי: