אור ברסלב

חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד

סימן נו

סימן נה

ע"ד השאילה בדיני ממונות ע"ד טו"ת שבין ר' יחיאל מיכל לבין ר' בער מקהלתם שר' יחיאל מיכל הראה לפני ב"ד הקנין שהוא החליף עם ר' בער הבתים שלהם כאשר מבואר בהקנין אשר אנו שולחים אל כת"ר והנה טען ר' מיכל הנ"ל איך שהברירה היתה לו לבדו כאשר מבואר בהקנין וכאשר העידו עידי הקנין לפנינו וקיבל בשעת כתיבת הקנין עשרים רו"כ ולערך אחר ד' שבועות קיבל עוד ט"ו רו"כ ונתן וועקסיל על כל סך הנ"ל ואח"כ קיבל עוד א' רו"כ. ובחמשה עשר באב (אשר לפי כתב הקנין היה אז הזמן אשר יושלם התנאי אם לא יחזור ר' מיכל עד יום הנ"ל שלא יוכל לחזור עוד) התרה ר' מיכל את ר' בער הנ"ל שיקיים החילוף הנ"ל ויסלק לו את המעות המגיע לו עד תשלום הסך מדמי החילוף. והשיב ר' בער הנ"ל שאינו רוצה בהחילוף הנ"ל כ"ז טען ר' מיכל הנ"ל לפנינו ב"ד ור' בער הנ"ל טען לפנינו שבפירוש התנו שגם לו נתונה הברירה באם שלא ירצה להחליף בתוך זמן הנ"ל אזי יוחזר לו המעות וגם טען איך שביום המחרת לאחר כתיבת הקנין אמר בפירוש לר' מיכל הנ"ל שאינו רוצה בהחילוף וטען ר' מיכל אם לא היה רצונך בהחילוף לא היה לך ליתן לי עוד ט"ו רו"כ והשיב ר' בער הנ"ל שנתן לו כדי שיתן לו הוועקסיל גם על העשרים רו"כ הקודם. ומה שמבואר בהקנין שנתן לו וועקסיל בשעת כתיבת הקנין על העשרים רו"כ היינו לפי שהוועקסיל הראשון לא היה כפי זאקאן הקיר"ה עוד טען ר' בער שבשעת החילוף היה רפת בקר וכעת איבד ושרף את הרפת הנ"ל. והשיב ר' מיכל שעשה כן משום שלא נתן לו מעות ולא היה לו במה לקנות עצים ובלא"ה היה הולך לאיבוד וגם גנבו עצים מהבנין ולכך שרפו. כ"ז טען בפנינו הח"מ וגם לפני ר' משה ב"ר אלי' וכעת אינו בביתו כי נסע לווילנא ולראיה בעה"ח. זהו השאלה אות באות:

והן אנכי מדרכי למנוע עצמי מלהשיב בד"מ בכתב באשר הכל תלוי לפי דברי הטוענים בדיוק דבריהם. וגם יש אשר צריך לשאול עוד הבע"ד. אמנם מה אעשה אשר שמו פניהם עלי לבל לחתוך הדין שמה עד אשר אחוה דעתי אמנם העת לא נתנני עד עתה מכמה ענינים הסובבים. גם מחסרון בריאותי עד עתה הודות לה' כי חזקני כה לא יסור חסדו ואמתו מאתי נצח ויראני דרך האמת בתורתו. ויאר עיני בעזהשי"ת:

הן אבאר כסדר מה שצריך לדקדק עוד בדבר הזה:

א' יש לברר שמה אם נעשה הקנין בפירוש מעכשיו ועל מנת כמבואר בש"ע חו"מ (סי' קצ"ה סעי' ה') ויעויין בסמ"ע (ס"ק ט"ו ובש"ך ס"ק ח' שם) ואף כי בכתב הקנין בסופו מבואר וכנעשה בב"ד חשוב ומעכשיו י"ל שזהו רק לשופרא דשטרא שלא יהא בו אסמכתא. אבל לענין גוף הקנין לפענ"ד יש לשאול לעידי הקנין בע"פ אם התנו בפירוש שיהא הקנין מעכשיו שזה נוגע לגוף הקנין ומסופקני אם מהני מה שכתב בו ונעשה כו'. כמבואר (בסי' ר"ז סעי' ט"ו) ויעויין בסמ"ע (שם ס"ק מ"ב) והנה שם עיקר הטעם כיון שמצוה לכתוב ע"כ דגמר ומקנה והנה זה לא מהני לכאורה אלא לענין אסמכתא דטעמא דלא גמר ומקנה. וא"כ כיון שמצוה לכתוב בכל אופן היותר מועיל ע"כ דגמר ומקנה אף שידענו שלא כן היה משא"כ בענין קנין סודר דאף דגמר ומקנה מ"מ כיון דכונת הקנאתו הוא לאחר זמן ואז הדרא סודר למריה. וקצת ראיה לזה מה שלא הביא הרמ"א דברי הג"מ אלו לעיל ואף שכתוב שם דבסתם אמרינן דהוי מעכשיו באופן המועיל דודאי בכדי לא הוה עביד אמנם חזינן מזה דבל"ז לא הוי קנין כלל וראיה מדלא אמרינן כן לקמן לענין אסמכתא. אמנם עכ"ז יש לברר עכ"פ איך היו הדברים בע"פ:

הן ע"ד טענת ר' בער שהתנה שגם לו יהיה הברירה לחזור בתוך הזמן ודאי אם עידי הקנין מכחישים זאת אשר בפירוש הותנה שלא יהיה הברירה בידו פשיטא שאינו נאמן:

וגם כי כן משמעות לשון השטר שכתוב בו (ובאם שירצה ר' מיכל הנ"ל לקבל מר' בער הנ"ל את המעות עד תשלום לסך מאה ועשרה רו"כ לזמן ט"ו באב בשנת דלמטה אזי מחוייב ר' בער לסלק לר' מיכל הנ"ל כל הסך הנ"ל בלי שום טו"מ ופ"פ עד פ"א עכ"ל השטר) נראה לשון לסלק בלי שום טו"מ ופ"פ כאילו הוה כתוב בו בלי שום תנאי או שיור כמבואר (בסימן פ"ב סעי' י"ב). אמנם אם לפי טענותיהם יש ליישב לשון השטר הנ"ל וגם העדים לא יכחישו אותו בפירוש אזי יש להשביע את ר' מיכל הנ"ל כמבואר שם.:

ב' בענין עייל ונפיק אזוזי הוגד לי ע"י ידידי הרב ר' גרשון מרדכי דמחניהם אשר לא התרה בו רק פעם אחד א"כ ודאי דאין לבטל הקנין בשביל זה ואף אם היה עייל ונפיק אזוזי יש לפקפק בזה הרבה בנ"ד אם יוכל לבטל הקנין ואכמ"ל. גם כן יש לשאול אצל העדים אם הותנה שאם ירצה ר"מ לזמן ט"ו באב אז מחוייב ר' בער לסלק תיכף כל המעות המותר והוי קביעות זמן לפירעון אם לאו:

ג' וע"ד דרך טענת ר' בער (שהוגד לי מפי הרב המ"ץ שי') שאמר לו אחר הזמן שחוזר בו ונתרצה לבד אשר יש לשאול מה השיבו אז אמנם גם זה אינו טענה כפי המבואר בש"ס ופוסקים דבדבר שהוא שלו כבר לא מהני סילוק בכל אופן שבעולם אם לא בקנין חדש. ואף אם הדבר ביד השני ומחזיק בו ומבואר בכגון דא ממש בתשובת ריב"ש (סי' תק"י) והוא בב"י חו"מ (סי' שי"ב). ואף ששם היה המשכיר מחזיק בבית והשוכר אומר שאינו רוצה בהקרקע אם יחזיר לו מעותיו והמשכיר רצה להחזיק אעפי"כ כשחזר אח"כ השוכר ורוצה דוקא בקרקע לא בטל הקנין הראשון כש"כ בנ"ד:

ד' וע"ד טענת ר' בער במה ששרף הרפת כיון שבשעת קנין וזמן השלמת התנאי הוה עדיין הרפת בעין ודאי דהקנין קיים ור' מיכל ששרפו דינו כגזלן ומחויב לשלם לו כל מה שהיה שוה אם לא עשה כן ברשותו. אבל אינו יכול לבטל הקנין בשביל זה. ומבואר כן בשו"ע חו"מ (סי' רל"ב סעי' ה'). ומה שדימו זאת למ"ש ר' ירוחם (סוף נתיב י"א) אין הנדון דומה לראיה ששם הוי מום במקח שהיה הבית עומד לנפול משא"כ כאן שלקח בידים ושרף אח"כ וגם עיקר הקניה היה הבית ולא הרפת ע"כ ודאי דאין בזה כדי לבטל הקנין:

היוצא מכ"ז שאינני רואה שום דבר במה לבטל הקנין הראשון ולפענ"ד הקנין בתקפו רק מנידון פירעון יש לברר עפ"י טענותיהם והעדאת עדים אם מחויב לסלק לו תיכף אם לאו. ועכ"פ אינו רשאי לדור המוכר לע"ע דכיון שהוא מחזק הקנין למפרע הוי ליה מזמן ט"ו באב דירתו בשביל המתנת המעות והוי ריבית אם לא בנכייתא זה הנלע"ד וה' יצילנו משגיאות ויקבלו שלום וברכה מאד"ה כנפשם ונפש ידידם:

אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה