אור ברסלב

חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד

סימן נד

סימן נג

שאלה עקירה או הנחה לחוד בשבת אם אסור אפי' בכרמלית דהיא גופא דרבנן בעלמא:

תשובה הנה הגאון בעל עבודת הגרשוני העלה בפשיטות רק דבריו צריך עיון גדול כי פשטא בכמה סוגיות הוא לאיסורא ויותר דברי רש"י ז"ל בשבת (דף ד' ע"ב) שכ' דעקירה לחוד אסירא רק מדרבנן. ולכאורה מוכח משם דבכרמלית אסור דאביי קא מיבעיא ליה אי שווי' ככרמלית משמע דאי ודאי עשוה ככרמלית אסור אע"ג דלא עביד אלא הנחה לחודא דהא עקירת ידו לאו כעקירת חפץ ממקומו דמי אלא ע"כ דבודאי כרמלית הנחה לחודא ג"כ אסור [רק דיש לדחות דאולי הוי שם כעקירת הרשות גופא דאז הוי עקירה והנחה ואפשר דהוי איסור דאורייתא דכיון דעשה לידו ככרמלית א"כ הוי ידו רשות בפ"ע א"כ אח"כ כשמכניס ידו הוי כעוקר רשות כרמלית מר"ה לרה"י אך לכאורה משמע דלא יהיה רק איסור דרבנן דלא ניחא לומר דפלוגתא רחוקה יהא בין ב' הברייתות שזה אוסר מדאורייתא וזה מתיר לגמרי אלא ע"כ דאף האוסר אינו אוסר רק מדרבנן] וצריך להבין איך הוא האיסור שאסרו. ואפשר לומר שהאיסור הוא שאח"כ כשמכניס ידו הוי כעוקר החפץ מהכרמלית לרה"י ויהי' איך שיהיה היינו כשעוקר ידו ממקומה בטלה תיכף תורת רשות ואח"כ הוי רק כמוציא חפץ מכרמלית לרה"י אך כל זה אינו שוה לי בסוגיא זאת הפשוטה וצריך להבין אותה לעומקא מאי שייך למבעי כלל איבעיא דאביי אי עבדו רבנן איסור חדש שלא הוזכר כלל בשום מקום וראיתי להגאון בעל פ"י אשר הרגיש בזה ותירץ דוחק גדול אשר כל הרואה יראה ויבין גודל הדחק. אבל לא ידענא מי הכריחו לכך מתוך קושייתו לומר שאביי קאי אף מר"ה לרה"י והלא בדברי אביי לא נזכר רק הושיט ידו מלאה פירות לר"ה ולא' לרה"י ואדרבא מוכרח שאביי לא קאי רק אר"ה מדלא קאמר סתמא הוציא ידו לרשות אחרת והוי קאי אר"ה ורה"י אלא ע"כ דלר"ה דוקא קאמר. ועל קושיתו למה נחדש איסור סתמא הנראה לומר שאביי קא מיבעי ליה הא דאמרינן לעיל דהנחה דעני לחודא דאסור איני יודע מאיזה טעם אי משום דאתעבידא מלאכה בינייהו או משום דעביד הנחה אף היכא דלא אתעביד מלאכה בינייהו ואין לומר דסתמא אסרו הנחה לחודא אף דלא הוי עקירה כלל אין סברא כלל כמו שדקדקתי בפלפולי בדבריו הנעימים רק דאיבעי' להו אולי עשוה לידו ככרמלית ולכך אסור וזה ניחא אצל העני אבל בבעה"ב שקאי בפנים הוא מחמת דביתא אפשר כמאן דמליא דמי. והא דלא חייב חטאת הוא כיון דהשני היה ג"כ בזה המלאכה והוי שנים בעשותה אבל באמת היכא דהושיט מרה"י לר"ה הוי ידיו רשות אחרת ואסור מדרבנן משום דהוי רשות אחרת בפ"ע וא"כ שפיר קא מיבעיא ליה לאביי אי שוויה ככרמלית או לאו. וא"כ השתא דאסיקנא דאיבעי' ליה לאביי אי שוויה ככרמלית א"כ יש להוכיח דהנחה לחודא מכרמלית אסור ודו"ק:

את כל הנ"ל העליתי בעזהש"י לכאורה דאסור הנחה לחודא דלא כעבודת הגרשוני אבל באמת מי אנכי שאבא אחרי המלך הגאון הנ"ל לחלוק עליו אשר קטנו עבה ממתני אך צריך להתאבק בעפר רגליהם ולשתות בצמא את דבריהם:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה