אור ברסלב

חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד

סימן מב

סימן מא

מה שכתב אליו הרה"ג מו"ה יהונתן זצ"ל מוואלין בעברי דרך נאווהרדאק בהיותי בבית הרה"ג מו"ה זיסקינד האב"ד דשם סיפר לי שנשאלה שאלה זו לפניו באחד שנתאבל על אחותו. ואחר גמר האבילות נודע לו שאחותו זאת שנתאבל עליה קיימת היא אך אחותו אחרת מתה ושאל השואל אם צריך להתאבל אבילות אחרת על אחותו שנודע לו עתה ממיתתה. ופסק הרב הנ"ל שיחזור ויתאבל וטעמיה בזה שלמד זאת מקריעה. ושם הדין שאם לא ידע על מי קרע שצריך לחזור ולקרוע א"כ ג"כ גבי אבילות אם לא ידע על מי התאבל צריך לחזור ולהתאבל וגם כיון שצריך לחזור ולקרוע אח"כ ודאי שצריך ג"כ לחזור ולהתאבל דהיכן מצינו קריעה בלא אבילות עכ"ל ואני אמרתי לו שכל זה טעות ברור בידו. דודאי כיון שמבואר בהדיא בש"ס בפ' ואלו נדרים (דף פ"ז ע"א) שצריך קרא ע"ז בהפרת נדרים ובקריעה וזולת זה לא היה צריך לכוין כלל על איזה קרוב הוא קורע א"כ באבילות דלא גלי קרא ודאי הדין שכוונה זו דעל איזה אבל הוא מתאבל לא מעלה ולא מוריד כלל גם ללמוד אבילות מקריעה אין סברא כלל כמבואר להדיא בש"ס מו"ק (דף כ"ו ע"ב) דקאמר שם לענין ספק אבילות אבילות לחוד וקריעה לחוד. גם מה שאמר היכן מצינו קריעה בלא אבילות ירושלמי מפורש הוא בפ' ואלו מגלחין ה' ה' אמר ר"מ יש קריעה בלי איבול שהרי על אביו ואמו קורע כו' והביאו הרא"ש והנ"י בפ' ואלו מגלחין סי' ק"ג גם בכל המצות לא מצינו כוונה כזו שיהא צריך לחשוב הסיבה מה שמחייבת אותו המצוה ולדעתו והרי זה דומה למי שיושב בסוכה ביום ב' דחג הסוכות וחושב שהוא יום ג' דסוכות וכן בקרבן הוצרכנו במס' כריתות (דף י"ט ע"ב) קרא לזה להדיא אשר חטא בה פרט למביא קרבן על החלב והוא אכל נותר אבל זולת זה אין זה בכלל כוונת המצוה כש"כ במצות דרבנן שאין צריך כוונה כלל כל זה ברור אצלי:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה