חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד
סימן מא
מה שהשיב להרה"ג הנ"ל בזה:
אל כבוד ידיד ד' ונפשי עוז הרב וכו' מו"ה משה יהונתן דובער הלוי שלום ומזלא טבא מאלקים המושיב יחידים ביתה. ומנידון אשר נתבקשתי מכת"ר לעיין במה שכ' הגאון בעל נו"ב מנידון העראה. עיינתי קצת. והן זאת הלענ"ד בזה מנידון גוף הדבר אשר האריך הגאון לפענ"ד הוא דבר אשר א"צ להאמר כלל כי איך יתכן לומר דליקרי כלל ביאה אם הוא לאו באותו מקום כלל. ולפ"ד חנם האריך בה הגאון הנ"ל ודאי לא עלה על לב איש לומר לא כן:
ומה שקשה ליה לכת"ר מהך סוגיא דיבמות (דף נ"ט ע"ב) דאמר שם א"כ אין לך אשה שלא נעשית מוכת עץ שלא כדרכה לפענ"ד לא קשה ע"ז כי עוד היה נ"ל דאף למ"ד בכל העריות ובקניית יבמה ואשה דבעינן הכנסת עטרה (וכן הוא פסקא דידן) הוא מודה לענין כה"ג דבנשיקת אבר שוב לא נקראת בתולה. וראיה לזה נ"ל מהך דינא גופא דקאמר שם בגמ' אליבא דר"א ור"ש בבתוליה עד שיהא כל בתוליה קיימין בין כדרכה בין שלא כדרכה וכן פסק רב שם דאם נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה. ויש להבין לכאורה איך משמע בתיבת בתולה שלא נבעלה שלא כדרכה כיון דלאו מקום בתולים הוא כלל אלא ע"כ צ"ל דהאי בתולה קרינן לה מעין מה דקרינן קרקע בתולה או בתולת שקמה בנדה (דף ח' ע"ב) והיינו שלא נעשה בה עדיין שום מעשה. וכן לענין בתולה לכה"ג בעינן שלא נעשה בה שום מעשה בשני המשכבות אשר נתרבו באשה. ולפ"ז אף אם סתם שכיבה הוא דוקא בהכנסת עטרה לדידן מ"מ אף בנשיקת אבר באותו מקום עכ"פ נעשה בה איזה מעשה אישות. וא"כ לפ"ז שפיר קאמר שם דאם נימא מוכת עץ שלא כדרכה פסולה לכה"ג א"כ אין לך אשה שלא נעשית מוכת עץ בקינוח וע"כ היה נגיעת העץ בנקב אשר שם מקנחת א"ע לאחר עשיית צרכיה. וע"כ צ"ל כן דאל"כ איך ניחא אף אם לא נימא כדעת הגאון. אלא שאף בין השפיים מקרי העראה. כיון דעכ"פ בעינן שיכניס כל העטרה. וא"כ בעץ הא לא ידעינן שיעורא כלל ודילמא בעץ לפי הדרך שמקנחים א"ע לא חשיב כהכנסת עטרה. אך לפמ"ש ניחא. וכן ע"כ צ"ל לשיטת ר"ת בקידושין (דף יו"ד) דס"ל דהאיבעי' שם הוא בהעראה גופא אי בתחלה נקנה או בסוף משמע לשיטתו דלכה"ג נפסלה תיכף אף בתחלת העראה וכן הביא המ"ל (בפי"ז מהל' א"ב הל' י"ד) דלשיטת ר"ת אף למ"ד העראה הוא הכנסת עטרה אפ"ה לכה"ג נאסרה אף בתחלת העראה ומ"ש הגאון בעל נוב"י בשיטת ר"ת הוא דוחק לפענ"ד וכן כבר דחה זאת המ"ל (בפי"ז הל' ט"ו) בסוף דבריו. ואף שהרמב"ן והרשב"א חלקו על ר"ת בסברא זו עדיין י"ל שחולקים רק בביאה ממש אבל במוכת עץ כ"ע מודים דדי בנשיקה בעלמא ובהכנסת העץ קצת באותו מקום בין כדרכה בין שלא כדרכה דאלת"ה למה לא נתן הרמב"ם ז"ל שיעור במוכת עץ כמה יכנס העץ באותו מקום. אלא ע"כ דבאמת במוכת עץ בעינן שישיר הבתולים ממש אבל אם היינו אומרים דאף מוכת עץ שלא כדרכה פסולה ע"כ אף בנשיקה לבד היתה פסולה. ובאמת י"ל דהבתולה דקאמר קרא הוא שלא נבעלה דוקא ומוכת עץ הטעם משום שאין לה בתולים. אבל לפי ס"ד דש"ס דגם במוכת עץ שלא כדרכה פסולה א"כ ע"כ הבתולה הוא פירושו שלא נעשה בה שום מעשה בעולם. א"כ גם בהכנסת הקיסם לבד נעשה כבר בעולה:
דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין.