אור ברסלב
חוט המשולש חלק א סימן ו › יז

חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין

סימן ו · יז

טז

ולפמש"ל באות ט"ו דלא אשכחן בשום דוכתא דלתני דאין מעידין על הגוסס והא דנקטו התוס' בד"ה למימרא דתנן אין מעידין על הגוסס היינו משום דמשמע להו דהוי בכלל דאין מעידין עד שת"נ א"כ איכא למימר דדעת מהר"מ רוטנבורג שהבאתי אות ט"ו בסופו הוא דפליג על התוס' בהך משמעות דעד שת"נ וס"ל הך דאין מעידין עד שת"נ לא ממעט לגוסס ואף דבפ"א דאהלות ממעט האי לישנא נמי לגוסס כדקתני התם בהדיא אבל הא חזינן דבסוגיין דייק הש"ס מהך דפ"ק דאהלות דטמויי הוא דלא מטמי הא מחיי לא חיי ואף דקי"ל דגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו הא חזינן דשחט בו רוב שנים נמי הוי כחי לכל דבריו ואינו מטמא ואם רמז ליתן גט לאשתו כותבין ונותנין ואפ"ה אמרינן בסוגיין (דף קכ"א ע"ב) דמעידין עליו מפני שחי הוא וסופו למות וס"ל למהר"ם דגוסס נמי דכוותי' הוא חי וסופו למות ומעידין עליו אחר ג"י ובאמת אם היינו אומרים כן דעל הגוסס באמת מעידין עליו. וא"כ לא היינו צריכין לכל דחוקי התוס' בד"ה למימרא:

אמינא לדינא עיקר דלכתחילה אין מעידין על הגוסס דכיון דאמרינן בש"ס דגוססין הוי רובא למיתה מה"ת נימא דהאי רובא עדיף מהנך רובא דלמיתה דאסרינן להו וכן מגויד וצלוב דמתני' ודאי נמי רובא למיתה והכי משמען דברי הרא"ש פ' י' יוחסין (סי' ט"ז) דמגויד וצלוב דומה לגוסס והר"ן ר"פ מי שאחזו כ' להדיא דמגויד וצלוב נמי גוססין הם ופשט דברי הרמב"ם (פי"ב דגירושין דין ט"ו) משמע דכל הנך דקתני במתניתין וברייתא דאין מעידין עליהם כולהו הוי רובא למיתה וא"כ מאי אולמא דרובא דגוסס מכל הנך רובא דנימא דעל הגוסס מעידין והך דשחטו בו רוב שנים מעידין עליו שאני התם דאפילו מיעוטא לא חיי משא"כ בגוסס דמיעוטא חיי ודאי אית לן למיחש למיעוטא לכתחלה ודלא כהיש"ש והב"ש בזה "):

הגה"ה ואם נשאת תוך ג"י אין בידינו לחלוק על דעת מהר"מ שכתב דרובן לא חיי אחר ג"י הא תוך ג' לא הוי בכלל רובא דמיתה ואף שהתוס' בד"ה למימרא כ' דגוסס שסופו למות מיית לאלתר מ"מ אכתי איכא למימר דהך לאלתר הוא תוך ג"י ושפיר קרו לי' לאלתר נגד יב"ח דאיירי שם התוס' לעיל מינה והא דכ' הפוסקים וכ"ה בטוש"ע (סי' קמ"א סעיף ס"ח) דאם הניחו גוסס ונתנו לה הוי ספק מגורשת מספקא לי אי קאי דוקא אתוך ג"י וכ"ה ביש"ש שם או אפשר דאפילו אחר ג"י חיישינן למיעוטא דחיי זמן רב ומש"ה הוא דאסרינן לה להנשא לכהן ולהתייבם ומה שיש לעיין בזה אכמ"ל]:

אלא מחוורתא כדעת התוס' והרא"ש ומרדכי שהבאתי לעיל אות ט"ז שכ' בפשיטות דאין מעידין על הגוסס היינו לכתחילה אין מעידין אפילו אחר ג"י וכמו שדקדקתי באות ט"ז ובדיעבד שריא ודאי אם נשאת לאחר ג"י וכדכתיבנא לעיל באות ט"ו דמשמעות התוס' והרא"ש ומר"ד וש"פ להדיא דהא דחיישינן למיעוטא דגוסס הוא רק מחומרא דרבנן ולענין לכתחילה ובדיעבד אם נשאת ל"ח למיעוטא לאפוקי אם נשאת אחר ג"י מ"מ בהא סליקנא ונחתינא דדברי הרי"ו נראין עיקר בזה דאף הנך דקתני אין מעידין עליהם לאו למימרא דאין כאן עדות דנימא דאף אם נשאת תצא וא"כ גבי גוסס נמי נימא הכי דהא התוס' כתבו דתנן אין מעידין על הגוסס א"ו דלישנא דאין מעידין לא מוכח למיסר אם נשאת וכן הא דתני אין מעידין אלא עד ג"י גם ע"ז כ' כמה גדולי הראשונים ז"ל דחששא דרבנן בעלמא הוא שמא נתפח וע"ש בנ"י וש"פ מכל הלין נראה להדיא דלא כהריב"ש אלא דאף הנך דקתני בהו אין מעידין הוי רק משום חומרא דרבנן ומדאורייתא מחזקינן להו דודאי מת:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה