חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין
סימן ו · יד
ובפרט דבנ"ד הרי העיד העד שראהו כנטבע מת ואף שכתבתי לעיל באות א' דאין זה ברור גמור על יציאת הנפש אבל מ"מ ברור ופשוט דכל כי הנך הוי רובא דרובא למיתה בפרט לפי המבואר בגב"ע שכבר נקרשו ידיו ואף דלכתחלה אית לן למיחש למיעוטא דמיעוטא שנמצא בו רוח חיים גם אחר שהי' מונח כמו מת מ"מ ודאי מיעוטא דמיעוטא הוא דחיי בכה"ג ורובא דרובא ודאי לא חיי בכה"ג ובפרט לפי המבואר בגב"ע שהי' מוכה ודם על פניו הרי אית לן עוד רובא שראוהו כמו מת לאצטרופי בהדי רובא דטביעה והדרינן לכללא דרובא וחזקה רובא עדיף ובכה"ג ודאי נפקא לה מאיסורא דאורייתא אף לשיטת הריב"ש בסוגיא דב"ב ואף דהני תרי רובא אתיא מחדא רובא מ"מ היכא דהוי רובא דרובא ודאי גם הריב"ש מודה דאטו פליג אדינא דגמרא דבמשאל"ס לא מפקינן לה וכ"כ שם עוד הריב"ש דמשאל"ס לאו דוקא אלא כל היכא דרובן למיתה ל"ת אם נשאת הובא גם בב"ש (ס"ק כ"ב):