חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין
סימן ו · ט
והנה הרב מהרי"ט בתשו' כ' בפשיטות דהנך שתי שעות דנחוני' חופר שיחין לאו שעות ממש נינהו אלא דבפעם ראשונה ושני' אמר להם שלום ובשלישי אמר להם עלתה ובשיעור שתצא נפשו כ' שם בפשיטות דמתחילה משערינן כמה יכול לכלוא את רוחו שלא יבואו המים לתוך גרונו ואח"כ כשבאו המים לתוך גרונו אז המים חונקים אותו ומשערי' מאז בכדי חניקה בסודרין שנפשו יוצאה מיד דהא מיתת חנק קיל טפי מסייף ואי הוי משתהא נפשו לצאת יותר מבמיתת סייף הוי חנק חמור מסייף עכ"ד מהרי"ט:
והנה עפ"י הסברא דבריו נכונים ומתובלים ונראה דאף הנך דסברי דשתי שעות ממש בעינן אינהו נמי מודו לסברת מהרי"ט דכשבאים המים לתוך גרונו ודאי המים חונקין אותו בכדי חניקה אלא דאינהו סברי דאית לן למיחש שמא יכול הוא לכלוא רוחו בקרבו זמן מרובה וכהנך בר אמוראי דנחתי לעומקא דימא ומסקי כסית' ומרגניתא ומהרי"ט כתב שם להדיא דלא חיישינן להא משום דבר אמוראי צריך אמון והרגל לזה משא"כ שאר בני אדם והנך דמחמירי נראה דחיישי למיעוטא דמיעוטא דבר אמוראי אבל מ"מ נראה דהך חששא אכתי לא חמיר מכל הנך חששי דחיישינן במשאל"ס כגון שמא דף נזדמן לו או גלים טרדוהו אבל מדאורייתא נראה דכ"ע מודו דסגי בשיעורא דמהרי"ט ואם נשאת בשיעורא דמהרי"ט נראה דלכ"ע לא תצא:
ובהכי נמי ניחא הא דסגי בדיעבד אם נשאת ע"י ששהו עליו בכדי שליטת העין דהוי פחות ממיל כמש"ל באות ג' מקראי דהגר ושם העליתי דהיינו משום דאחרי הגלגול במים רובא דרובא לא חיי והשתא דאתינא להכי איכא למימר דלא צרכינן להא אלא דאף בלא גלגול במים לעולם סגי בדיעבד בשיעורא דמהרי"ט אף להנך דמשערי בשתי שעות לענין לכתחילה ולפי משכ"ל אות ה' דמשערינן בחלש ומוכה לפי מיעוט חיותו בהכי נמי ניחא הא דסגי בדיעבד בכדי שליטת העין דאיכא לאוקמי בחלש וחולה דבצר ליה חיותא דלכ"ע בשיעורא זוטא משערינן. עכ"פ זכינו לדין דהנך שתי שעות לאו כללא נינהו אי דלא מעכבי בדיעבד אי דלא מעכבי אחר הגלגול במים אי דלא משערינן בהו לאדם חלש ומוכה:
ולדינא נראה דהיכא דבצר לי' חיותא ודאי גם לכתחילה משערינן בשיעורא זוטא כפי אומד דעת המורים וכפשטא דלישנא דעד שתצא נפשו ובדיעבד נראה לסמוך אשיעורא דמהרי"ט דמסתבר טעמי' ואפשר דכ"ע מודו לענין דיעבד ובפרט אם המים הופכים ומגלגלים אותו דכבר כתבתי לעיל באות ג' דהדעת נותנת שכיון שאינו יכול להתחזק ולעמוד במקומו פשיטא שאינו יכול להתחזק ולכלוא רוחו בקרבו וא"כ יש מקום לומר דלכתחילה נמי סגי בשיעורא זוטא דהא אזדא לה חששא דבר אמוראה דודאי בר אמוראה שט הוא בתוך המים ואין המים הופכים ומגלגלים אותו וכבר כתבתי דהנראה דטעמא דהנך דמחמרי הוא משום דחיישי למיעוטא דבר אמוראה. ועכ"פ בדיעבד אחר הגלגול במים נראה ברור דסמכינן אשיעורא דמהרי"ט בלי פקפוק: