אור ברסלב
חוט המשולש חלק א סימן א › טו

חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין

סימן א · טו

יד

ולדינא יפה כיון מכ"ת שזהו דינא של הרמ"ה דלא עבדא מעשה דמוכחא שנתרצית לשם קידושין וכבר כתבנו לעיל באות ה' דקם דינא כהרמ"ה ואף דבנ"ד היתה משודכתו. ובדשדיך יש מקום לומר דמחמיר הרמ"ה כמבואר לעיל באות ז' כבר חוותי דעי באות ט' דכעין נ"ד גם הרמ"ה יודה ואין כאן אפי' ספק קידושין ועוד נראה דמשדיך דהש"ס ליכא לאתויי ראי' לשדיך דידן דבימי הש"ס הוו נהיגי לארס ולקדש רק לפני עדים. והחתונה הי' לאחר יב"ח שנותנין לבתולה בהא שפיר שייך למימר דאף דיכולה למימר דידי שקלי ולא לשם קידושין מ"מ היכא דשדיך שמו חכמים דעתה דלשם קידושין קבלה משום דבדעתה הראשונה עומדת שנתרצית לו לקידושין. אבל לפי מנהגינו לא נתרצית מעולם אלא להיות חתונה אתו לא להתקדש גרידא בלא נשואי חתונה כנהוג ולא שייך לומר שבדעתה הראשונה עומדת. ובפרט דלפי הנהוג לקדש תחת החופה דוקא ודאי כסיפא לה מילתא טובא להתקדש גרידא שהוא מעשה רקים ופוחזים. ברווחא איכא למימר דדרך בזיון לא נתרצית וכעין זה אשכחן בש"ס (קידושין ד' מ"ה) לענין רצוי האב על קידושי בתו הקטנה דכי קדיש בשוקא אפי' למ"ד חוששין שמא נתרצה האב ה"מ דרך כבוד אבל דרך בזיון לא וכבר כתבתי לעיל דאף דאין הולכין בקידושין אחר אומדנא אבל היכא דכל עיקר חשש קידושין הוא משום שומת דעת שפיר איכא למימר דבכה"ג ליכא שומת דעת כלל לחומרא:

ותו דהא שקלא וטריא דידן. רק אי נימא דארצאי מעיקרא שכ' הרמ"ה הוא דשדיך סתם וכפי דרך הד' שכתבתי בדעת הרמ"ה וכבר כתבתי שהעיקר נראה בדעת הרמ"ה דבסתם שדיך לא מחמיר הרמ"ה ואף שלא מלאני לבי להחליט כן מחמת חומר האיסור אבל בנ"ד לדעתי אין להחמיר וכדכתיבנא וגם משום קלא אין כאן חשש דבודאי נפק הקלא שקידשה ברמאות שלא כדרך המקדשים ומימר אמרי עיינו רבנן בקידושין ולית בהו מששא. וכ"ה באמת לפענ"ד אם יסכים עמי מכ"ת אחר העיון היטב בדברי עכ"פ עוד א' מגדולי המורים. וה' אלקים אמת ינחנו בדרך אמת בתורה דכתיב בה אמת ושלום על דייני ישראל כנפשם ונפש החיים באמ"ו מוהררי"ץ זללה"ה מוולאזין א"ח הפסח תקע"ז:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה