חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין
סימן א · ד
ובתשו' ב"י (סי' ב') נשאל באשה שהעיד העד שאיש א' מנה לתוך ידה א' ב' עד ח' ואח"כ אמר תהא לי מקודשת והשיב הב"י דהוי שתיקה דלאחר מתן מעות ולא כלום הוא וכו' ואע"פ שהרי"ף והרא"ש כתבו על ההיא דציפתא וכו' לאפוקה צריכה גט וכו' ה"מ בההיא דציפתא דמעיקרא קבלה לשם קידושין אבל היכא דלא קבלה מעיקרא לשם קידושין כמו בנ"ד גם להרי"ף והרא"ש אינה מקודשת דהא אההיא דציפתא דאמר רבא הוי שתיקותא דלאחר מת"מ כו' כל הסוגיא עד הכא בתורת קידושין יהבינהו ניהלה אי איתא דלא ניחא לה תשדינהו. הא קמן דלא מקשי ר"ה בדר"י בההיא דציפתא כו' אלא משום דמעיקרא בתורת קידושין יהבינהו ניהלה אבל היכא דלא יהיב לה בת"ק מעיקרא מודה דשתיקותא דלאחר מת"מ לאו כלום הוא הא קמן דעת רבינו הב"י להדיא כדכתיבנא. דהיכא דלא קבלה מעיקרא לשם קידושין גם ר"ה בדר"י מודה דלא חיישינן להא דלא שדתינהו דר"ה בדר"י בדוקא קאמר הכא דבתורת קידושין:
אבל ראייתו מן הש"ס אכתי לא מכרעא אלא בנידון עובדא דאתא קמי' שבשעת מת"מ לא היה שום תורת קידושין כלל שהרי בעובדא דידיה גם המקדש לא הזכיר הקידושין אלא לאחר מת"מ לתוך ידה אבל בדינא דהרמ"ה הרי המקדש נתן בתורת קידושין בשעת מ"מ רק היא קבלתו סתמא ור"ה בדר"י לא אמר הכא דבת"ק קבלתי' אלא דבת"ק יהביני' ניהלה וא"כ אכתי איכא למימר דלר"ה בדר"י חיישינן להא דלא שדתינהו בדינא דהרמ"ה הואיל ואיהו יהיב בתורת קידושין: