אור ברסלב

חדות יעקב חלק א· רבי צבי יהודה יעקב מייזליש

סימן לג

סימן לב

שאלה. א) בחליצה שנודע מספר שנותי' מפי אבי' שבעינן רבוי שערות כדי לכוף ראשן לעיקרן אי בעינן ג"כ שחורות דבש"ע אה"ע בה' גיטין סי' קמ"א סעיף כ"ח גבי שליח קבלה שאשה תהי' גדולה בשנים ואם אין הנשים יודעות כ"א על פי אב צריך רבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן ובה' חליצה סי' קס"ט מביא בש"ע רבוי שערות וגדולות לכוף כו' ולא מזכיר שחורות כלל:

תשובה. במס' ב"ב דף קנ"ד ר' יוחנן אמר ראי' בעדים ור"ל אמר בקיום השטר ואיתיבי' ר"י לר"ל מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן הי' בשעת מיתה ובאו ושאלו את ר"ע מהו לבודקו אמר להם אי אתם רשאים לנוולו ועוד סימנים עשוי' להשתנות לאח"מ ובתוס' וא"ת למאי דס"ד שהלקוחות היו בודקין אותו אם הי' גדול אם לאו היאך יכול להיות שאם נראה קטן בחייו שיראה גדול לאח"מ ופר"ת שבחייו הוי השערות לבנות והוי שומא ועכשיו הושחרו לאח"מ ונראות כסימנים ואינו נראה דלא אשכחן בשום מקום בשערות שהם סימן חילוק בין לבנות לשחורות ואור"י דשמא בחיי' לא הי' גומות כו' ע"ש והמל"מ פ"ב מה"א כתב וחפשתי בראשונים והאחרונים ולא ראיתי לשום אחד שהביא דברי הר"ת ששתי שערות יהיו שחורות והר"ש הלוי שם כ' שהר"ת רק אמר למה דס"ד אבל למסקנא שם גם לר"ת א"צ שחורות ולהכי לא הזכיר סברא זו בבית מדרש ע"ש ובפתחי תשובה אה"ע תמה עליו מאוד מדברי הסמ"ק וטור וש"ע בה' גיטין שהביאו שצריך רבוי שערות ושחורות והרמב"ן ב"ב כתב שיצא לו לר"ת שצריך שחורות מר"י שאמר עד שירבה שחור על הלבן ובתוס' כתובות ל"ו הביאו פי' הר"ח לר"י שסמוך לבשר שחורות ע"ש וא"כ הילפותא מר"י שצריך שיהי' רבוי שחור על הלבן. והיינו שהשערות סמוך לבשר שחורות. ואינו מובן הא ר"י רק למיאון אמר כן ולא למילתא אחריתי וא"כ מנין למד הר"ת שבכל מקום כן שהוי שחורות ועמד ע"ז המל"מ פ"ב מה"א. גם דהא ר"ע בנדה נ"ב ס"ל בפירוש דלא כר"י רק משתביא ב' שערות אינה ממאנת וע"ז כתב הר"ש הלוי שם שרק פליג על מה שמיקל ר"י שתמאן עד שיהי' רובן שחורות אבל מודה שצריך ששערות יהי' סמוך לבשר שחורות ואם לבנות מעיקרן עד סופן הוי שומא ע"ש אך התפלא מה שלא הזכירו הפוסקי' סברתו לזאת כ' שלמסקנא לא ס"ל כלל ותמוה מדברי טוש"ע בה' גיטין גבי שליח לקבלה שהזכירו שיטת הר"ת. ונראה דג"כ תמוה למה בה' חליצה לא מזכיר בטוש"ע שצריך שחורות כלל ואפשר לחלק שרק מחמיר לענין אשת איש שבמיתה חש לשיטת הר"ת משא"כ בחליצה שיבמה לשוק רק בלאו לא מחמיר כלל שיהי' שחורות ומה שהסמ"ק נזכר בטור סי' קמ"א הצריך רבוי שערות שחורות כדי לכוף כמו בחליצה י"ל לענין שיעור כדי לכוף מתכוין כמו גבי חליצה שצריך שיעור זה אבל לא לענין שחורת כלל די"ל רק לחומר א"א חש לשיטת הר"ת משא"כ גבי יבמה לשוק:

ב) גם י"ל דתוס' דחו דברי ר"ת דלא אשכחן בשום מקום ואינו מובן הא שפיר כ' הרמב"ן מדר"י נשמע שסמוך לבשר הם שחורות והר"ח כ' כן בתוס' כתובות ל"ו ועמד בכ"ז מרן כ"ק אדמ"ו הגאון הקדוש בתשו' הרי"ם סי' מ"ב. ונראה דר"נ אמר שמואל בודקין לקדושין ולגירושין ולחליצה ולמיאונין כו' לחליצה לאפוקי מדר' יוסי דאמר איש כתיב בפרשה אבל אשה בין גדולה בין קטנה קמ"ל דמקשינן אשה לאיש דלא כר"י. ולמיאונין לאפוקי מדר' יהודה דאמר עד מתי הבת ממאנת עד שירבה שחור קמ"ל דלא כר"י. ובתוס' וא"ת מנלן לאפוקי מדר"י דילמא בבדיקה דר"י איירי ותי' דומי' דבדיקה דלעיל דהוי ב' שערות מיהו צריך עיון אי קאמר ר"י למילתי' גבי מיאון דוקא או לא ע"ש דקנ"ו. ותמה המל"מ פ"ב מה"א מחולין כ"ו כל מקום שיש מיאון אין חליצה אמר ר"י אמר רב זו דברי ר"מ אבל ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן ואי ר"י לכולהו מילתא אמר וגם לחליצה כן א"כ גם לר"י אין מיאון במקום חליצה וע"כ דרק למיאון אמר כן. והניח בצע"ג. ויצא לאור חדושי חת"ס על מס' חולין ותי' לחלק בין קטנה לקטן דדוקא בבת אמר ר"י שהוי קטנה עד שירבה שחור על הלבן אבל בבן מודה דסגי בשני שערות ולפי"ז בחליצה שצריכה להיות גדולה משום היקש אשה לאיש וסגי בשתי שערות כמו באיש ע"ש וזהו כלל חדש. אך מדברי הרמב"ן שפי' בדברי ר"ת שיליף שחורת מר"י ושם דברי ר"ת גבי זכר מיירי ומה ראי' מבת לבן כיון שר"י מחלק בכך. וע"כ הר"ת ס"ל שלר"י גם בבן כן וקו' המל"מ י"ל ס"ל לר"ת שר"י רק למיאון אמר:

ג) וגם י"ל קו' המל"מ דהראש יוסף תמה על הרא"ש כתובות ד"מ בהא דכ"מ שיש מכר אין קנס אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכ"א יש קנס במקום מכר וכ' הרא"ש דקיי"ל כחכמים דזו ולא ס"ל והקשה הראש יוסף מהא דזו דברי ר"מ אבל חכ"א עד שירבה שחור על הלבן ולא קיי"ל כחכמים ותי' דרב ס"ל לפסוק כחכמי' עד שירבה שחור רק אנן לא קיי"ל כוותי' משום דר"נ ס"ל כשמואל למעוטי דר' יהודה וקיי"ל כר"נ עיי"ש ולפי"ז לרב שפסק כר"י שירבה שחור וכמה מתניתין קתני סתם שתי שערות וכמו בחולין דף כ"ד כהן מאימת כשר לעבודה כשיביא שתי שערות ועכצ"ל ר"י רק למיאון אמר למלתי' אבל למה דקיי"ל דלא כר"י אין ראי' מכל מקום במתניתין דקתני סתם שערות ולא קתני שחורות כיון דלא כר"י וא"כ שפיר י"ל דר"י בעצמו בכולהו מילתא אמר עד שירבה שחור ומיושב קו' המל"מ על תוס' והבן:

ד) אמנם דברי תוס' תמוהי' היאך מספ"ל אי בכולהו מילתא אמר א"כ איך אמר בגמ' מרנא"ש דלמעוטי דר"י הא תהדר קו' תוס' דילמא בבדיקה דר"י מיירי ולא שייך דומי' דלעיל כיון שבכולהו הוי בודקין לר"י עד שירבה שחור ומנין דלאפוקי מדר"י וע"כ שר"י רק למיאון אמר ולא באינך וא"כ באינך גם לר"י א"צ שירבה שחור וא"כ גם למיאון דומי' דאינך בדיקה אמר והוי למעוטי דר"י שצריך במיאון שירבה שחור ותיפשוט ממקומו שרק למיאון אמר ומה מספ"ל לתוס'. לזאת נראה כמו שחידש החת"ס שרק בבת ס"ל לר"י שירבה שחור ולא בבן וכן בחליצה א"צ רבוי שחור וא"כ שפיר לעיל גבי חליצה וגבי בן ס"ל לר"י ג"כ שתי שערות סגי וא"כ גם לר"נ סתם מיירי רק בב"ש הה"ד למיאון מסתמא כונתו בדיקה דלעיל וע"כ לאפוקי מדר"י:

ולפי"ז י"ל מה שתוס' דוחים דברי ר"ת דלא אשכחן בשום מקום כונתם כסברת תוס' לקמן דמסופק אי לכולהו מילתא אמר ר"י וע"כ מחלק בין נקבה לזכר כחילוק החת"ס וא"כ גבי זכר דהמעשה בברק גבי זכר ולא אשכחן בשום מקום שיהי' צריך שחורת דגם ר"י לא ס"ל רבוי שחור גבי זכר לשיטת תוס' לקמן וא"כ הה"ד לא בעי כלל דהשערות סמוך לבשר יהיו שחורות ולא ילפינן בן מבת כיון שר"י מחלק כן. ואין ראי' מפי' ר"ח בתוס' כתובות שפי' בר"י שסמוך לבשר שחורות דשם בנקיבה מיירי וכחילוק החת"ס:

ולפי"ז י"ל דברי הטוש"ע שגבי שליח לקבלה חש שבעינן שחורת משום דר"י אמר עד שירבה שחור והיינו גבי אשה משא"כ בחליצה דרק מטעם היקש לאיש וגם לר"י לא בעי רבוי שחור לשיטת תוס' הה"ד דלא בעינן שחורת כלל ורק חש לשיטת הר"ח בתוס' כתובות ומזה למד הרמב"ן גבי שתי שערות ולא ס"ל כר"ת רק כתוס' שדחו דלא אשכחן בשום מקום גבי זכר וא"כ ממילא בחליצה שאיתקוש לאיש לא בעינן שחורת וגבי שליח קבלה בעינן שחורת והר"פ בטור רק לענין שיעור לכוף ראשן לעיקרן נתכוין כמו גבי חליצה אבל לא לענין שחורת ומיושב סתירת הש"ע:

ולפי"ז נכונים דברי המל"מ שלא אשכחן לחוש לר"ת שלא מחלק בין בת לבן רק חששו לפי' ר"ח ורק גבי אשה אבל לא גבי איש והה"ד בחליצה שאיתקוש לאיש והי' מקום להקל בחליצה:

ה) אמנם עבור כי מדברי מרן בתהרי"מ זי"ע סי' מ"ב נראה שמחמיר בזה ומי יבא להקל נגדו. אך מצאתי עוד סניף להקל דמבואר בתשו' בית שלמה באה"ע סי' קנ"ד שכתב לחדש דכונת ר"ת רק כשהיו השערות לבנות אבל כל גווני אחריני כמו אדום ירוק וכל שאינם לבנות ממש דינם כשחורות שרק לבנות ממש הוי כשומא כמו בנגעי' משא"כ שאר גווני ושחורות שנקט דרובן שערות מילד ובחור הם שחורות וכמו שחורות כעורב וע' נדרים דף ל' בנדר משחורי ראש בר"ן שם עכ"ד ודבר חדש הוא ואף שמסתבר כוותי' מ"מ גבי שליח לקבלה צ"ע רב אם לסמוך ע"ז אבל גבי חליצה שנראה מש"ע ה' חליצה סי' קס"ט שא"צ שחורות וגם בתשו' הרי"ם י"ל דשם הי' עוד כמה סניפי' להחמיר כנראה מתשובתו שם ואולי גם שם היו לבנות אבל באינם לבנות לגמרי נראה להקל גבי חליצה:

והנלע"ד כתבתי הק' צא"י יעקב מייזלש

תוכן העניינים

חדות יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה