אור ברסלב

חדות יעקב חלק א· רבי צבי יהודה יעקב מייזליש

סימן ט

סימן ח

שנית להנ"ל

א) מכתבו קבלתי ומ"ש לפמ"ש אחרונים בשם מהרי"ק בלא הוחזק שני יב"ש הוי כהוחזק דליכא אחרינא דאי הוי אחרינא הוי מוחזק לן ובחת"ס סי' מ"ה כתב דאי אפשר שלא יהי' להם עסקים ושטרות וע"כ הם מסומנים ואי אינם מסומנים הרי מפורסם בעיר מפני הדיינים שביניהם ומזה כ' לחוש לשני עיירות ועב"ש סי' קל"ב סק"ד ובנ"ד שאביו עקר דירתו בעת שהי' קטן ובט"ש נזכר שם עיר לידתו ומשם יצא בקטנותו עם אביו לכפר בעת שלא הי' לו שום עסק עם שום אדם וא"כ אפשר צריך חיפוש בפינקס המדינה אם לא נמצא באותה שנה עוד אחד דשמי' כשמי' או כיון שבא מכתבים ממנו הוי כמו שידענו שבעלה הלך לשם והח"מ ס"ק ל"ח וטו"ז ס"ק כ"ב כ' באין שיירות מצויות אף בהוחזק ל"ח דגם השני הלך לשם וגם מטו"ז סי' קל"ב סק"ו משמע שלא חש אף בשני עיירות בלא הוחזק דאזדא ס' המהרי"ק עכ"ד. הנה הגאון הצמח צדק בסי' נ"ח האריך להתיר כדעת הח"מ ואם כי הגאון ראס"מ בתשו' רא"ם חולק ע"ז אך רק בהוחזק אבל בלא הוחזק ולא ידעינן כלל אם הי' עוד כזה ובעלה של זו הלך לשם ודאי יש לסמוך על הח"מ וצ"צ. וביותר כאן שהי' מונח בשפיטאהל של אסורים אשר במאסר רק מניחים אותם שהממשלה שולחין לשם ואין מקבלין זולתם והוי כהוחזק שבעלה נשלח לשם ולא אחר כלל יגם כי הי' גנב וקביוסטוס ומוכתב למלכות קלא אית לי' ול"ח לאחד. גם שיטת מבי"ט ושב יעקב להקל באחד שהלך לדרך ונמצא שם מת לומר שזהו שאבד הוא שנמצא ובתשו' נוב"י סי' מ"ו השיג עליהם ועיקר מטעם חזקת א"א וחזקת חי גם זה ידענו חזקתו וכמ"ש הב"ש סקפ"ט וכאן שנשבה וכ' תוס' ב"מ ל"ט שאבד חזקת חי וקיל אפשר אמרינן שהוי כרוב שזהו. וגם לפמ"ש תוס' ב"מ דף כ' דחשש שני יב"ש רק דרבנן ונודע שיטת הר"ש במקוואות ומהרי"ט בספק אם טבל בשאובין דהיכי שיצאו מן התורה מהחזקה שיב לא הוי חזקה אף מדרבנן כיון שאינו כמעיקרא. וא"כ ראוי לסמוך על המבי"ט. ויש לפלפל בכ"ז אבל אין צורך כי נראה בעליל בכמה אומדנות שזהו ומבואר בש"ע סימן י"ז סעי' י"ח להקל כ"ש בהזכיר שמו ושם אביו ועירו וכינוים שלהם והי' שם במאסר כולי האי לא חיישינן לאתרמי כזאת ואין להחמיר כלל וע' תשו' מ"נ סי' ל"ב ותשו' רשד"ם אה"ע סי' פ' חו"מ שפ"ב ותשו' דרכי נועם סי' כ"ט וסי' ל':

ב) ומ"ש על מ"ש לצדד עפ"י דברי התה"ד שנתכוין להעיד דמי למשאל"ס והרמ"א שמצריך אומדנות מוכיחות דשאלה גרע וע"ז כ' כבודו לפמ"ש בשב שמעתתא ש"ז דמה דקיי"ל דבהתחלה הי' מסל"ת אף אח"כ ע"י שאלה מקרי מסל"ת היינו דשאלה רק הוי כנתכוין להעיד וא"כ ע"כ ס"ל לש"ע כן כיון דלא אמרינן הוכיח סופו על תחלתו עכ"ד הנה דבר זה אינו מוכרח דנהי דשאלה גרע וי"ל אף לר"י שאלה גרע כמו דלר"ל דשאלה הי' נתכוין להתיר ונהי לר"י אפ"ל רק נתכוין להעיד מ"מ י"ל גרע יותר ע"י שאלה מטעם דבאומר מעצמו אמרינן אילו לא ידע לא הי' מדבר מעצמו מה שלא ידע אבל כששואלין אותו ומשיב וכיון שפיהם דברי שוא ואומר על הן לאו ועל לאו הן אף בלי כונה וע"כ מורגל עכו"ם להשיב כזב וע' ש"ש וחת"ס סי' קל"א אבל כל שהתחלה היתה מסל"ת שפיר מעצמו לא הי' מתעורר לדבר כזב ומהימן ולהכי צריך אומדנות מוכיחות אבל בנתכוין להעיד אפשר ס"ל כתה"ד. ועפ"י דברי התה"ד אפשר לישב קו' הש"ש על תוס' שמשוי סוגי' דידן לירושלמי והא לסוגיא דידן בכיה לא הוי מסל"ת ולירושלמי לא מהני ע"ש ונראה די"ל דבכיה אינו ודאי התחלת מסל"ת שיהי' כאלו אמרה מת במסל"ת רק ספק הוי עכ"פ ושאלה הוי רק מתכוין להעיד ודמי למשאל"ס להתה"ד ובמשאל"ס בנפל למים ושהה כדי שת"נ וספק אי יש לו סוף או אל"ס מותרת לינשא כן כאן ע"י בכיה הוי ספק אי הוי התחלה אי לא ומותרת לינשא וזהו התירוץ רק לדידן דנתכוין להעיד אסורה ושאלה כנתכוין אבל לר"ל נתכוין מותר וע"כ שאלה גרע וי"ל גם בדיעבד תצא ולא מהני שיהי' ודאי מסל"ת רק ספק מסל"ת ואסורה ושני סוגיות אינם סותרות ול"ק קו' הש"ש ולהכי רק פריך לר"ל ולא לר"י דלדידי' י"ל מטעם בכיה כשנויא דש"ס. גם י"ל דגם הרמ"א ס"ל כתה"ד דנתכוין להעיד מה"ת מהימן כיון שהוי מסל"ת רק מדרבנן לא מהני אטו נתכוין להתיר וגזרו גם בדיעבד שתצא אבל ערכאות שוב נאמנים וע' תשב"ץ סי' פ"ב פ"ג וכיון שקושטא שמת מהימן מה"ת שתנשא:

ג) ומ"ש כ"ת לישב קו' על המהרי"ק שהוכיח מב"ק דקי"ד שחיפוש אינו מגרע מסל"ת ומה ראי' הא ר"י א"ש מתיר בנתכוין להעיד דאפשר לומר דנתכוין לא מקרי מסל"ת רק מאן דמתיר בנתכוין היינו בתורת עדות לדידי' בעדות אשה וע' ריב"ש סי' ש"פ והיתר מסל"ת אינו בתורת עדות רק דקושטא קאמר וריא"ש מטעם מסל"ת ס"ל ושפיר הוכיח המהרי"ק וא"כ גם התי' על התה"ד מגיטין כ"ח יש להשיב דשם מטעם מסל"ת ובדיעבד רק סומכין עליהם בתורת עדות עכ"ד. הנה באמת הדבר ברור דלמ"ד נתכוין להעיד מועיל ג"כ רק מטעם מסל"ת אף דנתכוין להעיד כל שלא אמר השיאו את אשתו רק מת סתם אמרינן דלא הרגיש שנאמינהו להתיר אשתו על פיו ומקרי לדידי' מסל"ת. ונראה להביא לזה ראיות ברורות בס"ד אחד מדברי ריטב"א יבמות דקכ"ב במעשה דפונדקית דפריך והא איה חברינו ומשני דקחזי' בכיה וכ' הריטב"א ולמ"ד דמשיאין ע"פ עכו"ם מתכוין להעיד אתי' מתניתין בפשטא אף דלא בכתה מקמי דאמר לה איה חברינו משיאין ע"פ אע"ג דכיוצא בזה מתכוין ע"ש ושם תני להדי' בברייתא מטעם מסל"ת ולר"ע כהנת אינה נאמנת ורק מטעם מסל"ת ולמה יועיל בנתכוין אי נפיק ממסל"ת ובתורת עדות לר"ע גם כהנת אינה נאמנת וע"כ ס"ל לריטב"א דלהך מ"ד נתכוין ג"כ מקרי מסל"ת:

ד) עוד נראה לי ראי' מאור זרוע סי' תרצ"ז הביא שיטת הראב"ן שכ' בד' קכ"ד דקטן המסיח לפ"ת רק מהימן בלאלתר מדקתני הוחזקו להיות מהימן עד מפ"ע כו' ולא קתני קטן מוכח שרק במסל"ת ולאלתר ובאו"ז חולק עליו שמהימן גם לאחר זמן ומתניתין דלא קתני מפי קטן התם במתכוונים להעיד מיירי הלכך לא סמכינן על קטן לא בקטנותו ולא להעיד בגדלו מה שראה בקטנו אם לא במסל"ת משא"כ בשאר מילי דרבנן דהימנוהו בקטנותם ובגדלותם מה שראו בקטנם ע"ש וקשה להנך אמוראי שמכשירין עכו"ם מתריין להעיד אי נימא מטעם נאמנות ובתורת עדות כמו עבד ושפחה הדרא הקו' ליתני בהא דהוחזקו גם עכו"ם אלא ודאי שג"כ רק מהימן מטעם מסל"ת ולא קתני אך זהו ניחא לשיטת האו"ז שכל מה שמשום מסל"ת לא קתני אבל לראב"ן משמע מה שמסל"ת ולאלתר לא קתני עדיין יקשה ליתני עכו"ם מסל"ת שא"צ לאלתר ונראה גם הראב"ן ס"ל כל מה שהוי מפני מסיח לפי תומו לא קתני רק היה קשה לו ליתני קטן כשהגדיל והעיד על מה שראה בקטנו ואז בגדלו אף נתכוין להעיד מועיל ודמי' לאינך וע"כ שצריך לאלתר אבל עכו"ם הוי תמיד מסל"ת והאו"ז דחאו שגם זה כיון שבעת ראותם בקטנותם הוי מטעם מסל"ת לא מטעם מתכוין להעיד ואלו דקתני בעת ראייתם נאמנים בנתכונו להעיד ולא דמי אהדדי. ונשמע למ"ד שמועיל בנתכוין ג"כ מטעם מסל"ת. ואף דלשיטת הטור שמכשיר קטן אף אינו מסל"ת ויקשה עליו קו' הראב"ן וצ"ל דס"ל אשה וקטן שווים הם ועי' דו"פ וס' הטור י"ל כשיטת הרא"ש דבשבוי' קטן מהימן אף אם אינו מסל"ת ועכו"ם מסל"ת אינו נאמן וכ"ש היכי שמהימן עכו"ם קטן ודאי נאמן אם אינו מסל"ת וכיון דבשבוי' מדמינן קטן לאשה הה"ד כאן אבל עכו"ם אי מתורת נאמנות בנתכוין להעיד ליחשב בהא דהוחזקו וע"כ שרק משום מסל"ת מהימן והי' אפ"ל דעכו"ם מסל"ת עדיף מאשה לר"ע וגם קודם שהוחזקו הי' מועיל כמו עד אחד דלא קתני אמנם זהו רק מטעם שמסל"ת קושטא קאמר אבל אי מטעם נאמנות ודאי לא עדיף מעבד ואשה וליתני וע"כ שהוי רק מטעם מסל"ת ולא קתני:

ה) גם נראה ראי' ממהרי"ק ותה"ד דסוברים הכי דשיטתם דמסל"ת מפי מסל"ת מהימן ועיקר יסודם דלר"ע מסל"ת עדיף מאשה וא"כ לדידן עכ"פ לא גרע וכמו באשה מהני עמפ"ע הה"ד מסל"ת מפי מסל"ת ולכאורה תמוה דחזינן שגרע דבשבוי' הכל נאמנים ועכו"ם מסל"ת פוסק הרא"ש בתשו' כלל ל"ב ובש"ע אה"ע סי' ז' דאינו נאמן ובהכרח צ"ל דפוסקים כשיטת הגאון שעכו"ם מסל"ת מהימן בשבוי' וגדולי אחרונים דעתם לפסוק כן וע' ברכי יוסף ויהי' ראי' ממהרי"ק ותה"ד. והנה הרא"ש הקשה מכתובות כ"ז דמוקמינן לר"פ במסל"ת וברייתא הכל נאמנים קאי על בנה ובתה עבדה ושפחתה ולא מצינו שיהי' עכו"ם נאמן בשום מקום ע"ש ועכצ"ל לשיטת הגאון דברייתא הכל נאמנים קאי גם על עכו"ם מסל"ת וברייתא ראשונה לא מיירי במסל"ת ועוד נמצא סייעתא להגאון משם דפריך ורמינהו ולא מוקי במסל"ת וע' מהרש"א ולפי"ז י"ל במתניתין קחשיב הני דנאמנים ולא עכו"ם ולא מיירי במסל"ת ומצאתי ביי"ע ויקשה למ"ד נתכוין להעיד ג"כ עכו"ם מהימן בעדות אשה וג"כ בשבוי' כן להגאון שמדמי להו א"כ אם נאמר שלאו מטעם מסל"ת רק מתורת נאמנות א"כ גם בברייתא ראשונה דלא מיירי במסל"ת מ"מ ליחשוב עכו"ם כיון שנאמן כמו אינהו כקו' הרא"ש וכן במתניתין שם אף דלא מיירי במסל"ת מ"מ ליתני גם עכו"ם אלא ודאי דלמ"ד שכשר במתכוין לאו משום נאמנות רק מקרי מסל"ת ובמסל"ת לא קמיירי. ולשיטת הרא"ש אפשר ליישב קו' המהרש"א ולא יהי' סתירה למהרי"ק ותה"ד די"ל בשבוי' לכן אין עכו"ם מהימן מסל"ת כיון שצריך שלא יהי' מתכוין להעיד ועדותו רק מה שלא ראה אמרינן מלתא דלא רמי' עלי' דאינש לאו אדעתי' ולא השגיח כלל לראות ולעיין אם לא נטמאת אבל להגיד מעשה שמת בעלה לא יהי' בודה מלבו חדשות עבור שלא רמי' עליו להכי מהימן ולפי"ז למ"ד נתכוין להעיד כשר ורמי' עליו כי נתכוין להעיד ראוי שיהי' מהימן ופריך בגמרא ורמינהו להנך אמוראי ול"ק קו' זקני המהרש"א וע"כ דלא מיירי במסל"ת ואי נימא שכה"ג מתורת עדות יקשה במתניתין אף שאינו מיירי במסל"ת ליחשוב עכו"ם וע"כ שרק מטעם מסל"ת. ד' מיבמות כ"ה דפריך לרב יוסף דל"ל פ"ד למה בהרגתיו לאחר תנשא מר' מנשה דגזלן תורה פסול והק' הרשב"א נימא במסל"ת. ותי' בקרבן נתנאל דא"כ לא הי' פליג ר"י וע"כ לא מיירי במסל"ת. והנה כמו במסל"ת מדמינן פסולי תורה לעכו"ם להכשיר במסל"ת א"כ אי נימא עכו"ם בתורת עדות מהימן כמו הני אחרינא ראוי גם לפסולי תורה כן ור' יוסף מכשיר נתכוין להעיד ומה קפריך לדידי' מרב מנשה הא ע"כ פליג כיון שפסולי תורה לא גריעי מעכו"ם אע"כ שרק משום מסל"ת מהימן וע"כ לא מיירי במסל"ת:

וזאת אפשר לדחות דגריעי שהוי תמיד כנתכוין להתיר אך גם עכו"ם יודע ואעפ"כ כ"ז שלא אמר השיאו את אשתו לא מקרי נתכוין להתיר ועיין ברשב"א ועמ"ש הב"ח וח"מ בענין עבד:

ו) וראוי לעיין בדברי הריב"ש סי' ש"פ שכ' וז"ל כל היכי שמכוין להסיר הספק שנסתפק להם ולא שאלוהו עליו מקרי מסל"ת כו' ומה שהק' לך ביבמות קכ"א דפריך אלא מתניתין דקתני ובעכו"ם כו' היאך משכחת אמאי לא משני כששמע היהודי מסופק כ"ש בלא שמע שום מסופק שהוי מסל"ת אין זה קו' דלס"ד דמקשן דעכו"ם מהימן בת"ע דומי' דהני אחרינא דמתניתין וכי היכי דלמ"ד נתכוין להעיד נאמן בת"ע ה"נ למאן דפוסל במתכוין להעיד אבל בלא נתכוין מהימן בת"ע ופריך היאך מעיד בלא נתכוין כל שבא לב"ד אפילו מעצמו נתכוין להעיד הוא ופסול ומשני במסל"ת שאין עכו"ם מהימן בת"ע דומי' דאחרינא אלא דוקא במספר דברים ולא במתכוין להעיד ע"ש הנה אם ננקוט דברי הריב"ש כפשטן שמ"ד מתכוין כשר מטעם נאמנות ובת"ע הי' אפשר לישב דברי הריב"ש שהוכיח מנחיל של דבורים שא"צ קישור דברים ותמוה לכאורה הא ר"י א"ש מתיר נתכוין ולפי"ז ניחא דלדידי' תרי מילי נינהו מתכוין בת"ע ומסל"ת דקושטא קאמר ולפמש"ל ליישב שיטת מהרי"ק ג"כ ל"ק על הריב"ש והי' אפשר ליישב קו' החת"ס סי' מ"ו מה ראי' מייתי הריב"ש דא"צ ק"ד מאנסבה ר' יוסף הא מתיר נתכוין והניח בצע"ג ולפי"ז י"ל כל שבא לב"ד מתיר בת"ע אבל שם שמספר דברים ומטעם מסל"ת אנסב' גם לדידי' לא יועיל בלי קישור דברים דנפיק ממסל"ת ובתורת עדות ג"כ אינו דהא לא בא לב"ד ולא סיפר כלל בת"ע רק הי' מסל"ת ונשמע שא"צ קישור דברים:

אבל לקושטא דמלתא נראה גם להריב"ש מאן דמתיר בנתכוין מתורת מסל"ת מתיר רק המקשן דלא הרגיש לתרץ ממסל"ת הוי ס"ל דמטעם נאמנות אבל כשמתרץ במסל"ת אמרינן כמו לר"י מטעם מסל"ת הה"ד לר"ל גם י"ל דהריב"ש ס"ל שרחוק וזר לומר שהמקשן לא ידע ממסל"ת ומעשה דקסדור ופונדקית יוכיח. רק במסל"ת י"ל שני סברות אחד מה שעכו"ם אינו נאמן דחיישינן למשקר ובמסל"ת לא משקר וא"כ שוב מהימן כמו אינהו בת"ע וכמ"ש בתשובה ראשונה. שנית י"ל משום דמסל"ת קושטא קאמר וא"כ באמת מת ומותרת לינשא ולאו מת"ע כלל והוי ס"ד דהמקשן שמסל"ת מת"ע מהימן ודוקא בפני ב"ד וכמו שאמר ר"י בא לב"ד ואמר מת סתם נתכוין לעדות ובת"ע מהימן כיון דלא משקר וכיון שמסל"ת מת"ע א"כ למ"ד נתכוין להעיד פסול א"כ איך משכחת הא כל שבא לב"ד הוי נתכוין להעיד ומשני במסל"ת דאינו מטעם עדות כלל רק מטעם קושטא קאמר וכמו שכיב חיוא דלא אמר בפני ב"ד כלל כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל י"ח ולאו מת"ע רק מפני שקושטא קאמר ולזה אף בנתכוין כן ולדידן רק בלא מתכוין רק במספר דברים וכז"פ:

ז) וקו' החת"ס הנ"ל אפ"ל דבמתניתין אם הי' מתכוין משמע שברור לנו שהי' מתכוין ועתו"ס ב"מ כ"ב ולמ"ד בא לב"ד ואמר מת סתם ג"כ אסורה ואיך נדע בבירור שהי' מתכוין לר"ל י"ל כשאמר השיאו את אשתו אבל לר' יוסף קשה אך לפ"מ דמשני במסל"ת אז אם הי' מתכוין צריך לידע בבירור שהי' מתכוין ובלאו הכי לא נפיק ממסל"ת וכמבואר בתשו' צ"צ סי' מ"ב וא"כ שפיר בלי ק"ד אינו בירור שנתכוין להעיד רק חשש ולמסקנא שמטעם מסל"ת צריך בירור שנתכוין כדי להוציאו ממסל"ת וע"י חששא לא נפיק ממסל"ת וקאי אי הי' מתכוין על מסל"ת צריך לידע בבירור שנתכוין לא עפ"י חששא וזהו שהוכיח מר' יוסף שמכשיר בלי ק"ד ומטעם מסל"ת א"כ ממילא ג"כ לר' יוחנן כן כיון שאינו בירור שכיון להעיד רק חשש ולשון מתניתין משמע שצריך בירור אז יצא מכלל מסל"ת וז"פ:

הק' צא"י יעקב מייזלש

תוכן העניינים

חדות יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה